ניגון כמופת הייתי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(19 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[ניגון כאוהל הנמתח]]
#הפניה [[ניגון כאוהל הנמתח]]
" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי”
" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי"


ספר תהילים - פרק עא - פסוק ז  
ספר [[תהלים]] - פרק עא - פסוק ז  


מתוך פי' המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!
מתוך פירוש המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!


דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא המחסה ומגן התקיף והחזק שלו.
דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא המחסה ומגן התקיף והחזק שלו.


הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ובעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).
הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ו[[בעל תשובה]] בשם ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).


[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ס' השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי ז"ל, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]
[*בא' מסיפוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ספר השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרב בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]


בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  
בשנת [[תשל"ב]] הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז".  
מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה ניגונים (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי.  
מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה [[ניגונים]] (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי.  
הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח בספר הניגונים (ניחוח #11).
הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח ב[[ספר הניגונים]] (ניחוח #11).


לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח
לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114
http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114

גרסה אחרונה מ־04:53, 31 באוגוסט 2020

" כְּמוֹפֵת הָיִיתִי"

ספר תהלים - פרק עא - פסוק ז

מתוך פירוש המלבי"ם: כמופת הייתי לרבים - רבים חשבו אותי כדבר מופת ופלא, שגבורתי והצלחתי אינה דבר טבעי רק מופת ופלא, ואתה מחסי עז ימלא פי תהלתך - אולם פי היה מלא תהלתך שכחי אינו מעצמי רק שאתה מחסי עז, ולא יחסתי שום תהלה אל עצמי רק שהיה פי מלא רק מתהלתך, כי יחסתי הכל אליך"!

דוד המלך שופך את נפשו לה' בתפילה נוראה על שונאיו - היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה, ובינתים מזכיר דוד המלך את חסדי ה' עמו - איך הוא אות ומופת לרבים לאחר כל הניסים שקרו לו וה' הוא המחסה ומגן התקיף והחזק שלו.

הניגון כְּמוֹפֵת הָיִיתִי הינו במקור מנגינה עליזה ושמחה שמביעה אומץ, תקווה ושמחת הנפש והיא מושרת על הפיוט "כאוהל הנמתח" הנאמר ביום כיפור. מחבר הניגון הוא חסיד ובעל תשובה בשם החזן ר' יחיאל היילפרין הידוע גם בכינוי "יחיאל דער משולח*" (כך היה מכונה בפי כל, בפרט באותם מקומות שאליהם הגיע כ"משולח" חב"די העוסק באיסוף תרומות עבור ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש).

[*בא' מסיפוריו של אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תש"ה עמ' 26-25) מובא, שהשד"ר המפורסם הרב בערקע וואלף הוא זה שקירב את ר' יחיאל לליובאוויטש, בהיותו כבר מבוגר ובעל מישרה בתיאטרון שבחרקוב. ר' יחיאל עצמו מספר ברשימותיו: כשהתגוררתי במוסקבא, קיבלתי מכתב מאבי, ובו הוא מבקשני שאסע לוועליז שמשם שורש וגזע משפחתנו, מבעל "סדר הדורות" למשפחת היילפרין וחתנו ר' יונה הכהן. עכ"ל. יוצא שר' יחיאל הכיר היטב את אביו ואת מוצא משפחתו, ושמו "יחיאל" הוא על-שם הרב הגאון הידוע ר' יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"]

בשנת תשל"ב הותאמה המנגינה גם למילים (מתוך התהלים פרק ע"א פסוק ז'): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז". מעניין שבאותה שנה (תשל"ב) חוברו ארבעה ניגונים (!) לכבוד יום הולדתו של הרבי. הניגון נרשם מפי החסיד ר' שמואל זלמנוב. ניגון זה הוא ניגון רמ"ח בספר הניגונים (ניחוח #11).

לשמיעת הניגון ממקהלת ניחח http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=114