פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,252 בתים ,  08:13, 26 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"
כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
 
==בחסידות==
ב[[חסידות]] שואלים{{הערה|מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]]{{הערה|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?
 
ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".
ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "כולא קמיה כלא חשיב" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד.
 
ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם.
==התרת נדרים==
{{ערך מורחב|ערך=[[התרת נדרים]]}}
==שיטת אדמו"ר הצמח צדק== החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שולייםהערה|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שולייםהערה|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.
מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] }} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]