מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
הגהה
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
{{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי"צ}}
כשנודע על ההסתלקות, החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו.==התקשרות החסידים לרביהניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידותל[[יחידות]]. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא"ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "על ידי הרמ"ש שליט"א"{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.
בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח, וב[[ח"י ב[[אלולבאלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני ה[[חסיד]]ים החסידים על פי בקשתם.
===ניצני הסכמה===
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.
בחודשים [[כסלו וטבת]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט.
ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
==אירוע קבלת הנשיאות==
במוצאי י' שבט תשי"א, בשעה 9:45 , נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות]]לרגל יום ההילולא הראשון של חמיו, מאחוריו הלכו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]]. הרבי התיישב במקומו, לימינו ישב הרב יאלעס, ולשמאלו הרב [[יצחק מאיר רפפורט]]. בתחילת ההתוועדות מזג ר' [[יוסף רובינסון]] את המשקה וכולם אמרו ״לחיים״ לרבי{{הערה|להלן תיעוד מפורט עהריי"פ יומנים מאלו שנכחו במקום}}צ. הרבי פתח את ההתוועדות באמרו שיש להתחזק בהתקשרות לרבי הריי"צ, ויש להמשיך באמירת [[פרק אישי (מנהג)|פרקו בתהלים]] - פרק ע"א, כיוון שבוודאי הוא ממשיך להיות איתנו גם היום. על כל אחד יש למלא את כל בדברים אודות חיזוק ה[[שליחותהתקשרות]] ש[[הרבי לרבי הריי"צ]] הטיל עליו. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות. ואמר, שהנוהג בארצות הברית הוא שבראש וראשונה - כשמתחילים איזה ענין - רוצים לשמוע ״סטייטמענט״ - כרוז ודבר חידוש! אינני יודע אם כך צריך להיות - אמנם ״אזלת לקרתא עביד כנימוסא״, ואמר הרבי ״סטייטמענט״. בין השיחות. בעת שניגנו פנה לכמה אנשים ואמר להם דברים אחדים. לאחד ששאל בענין שליחות שהעמיס עליו [[הרבי הריי"צ]], סיפר הרבי שכאשר הרבי הריי"צ היה בן 15 הכניסו כ״ק [[אדמו"ר הרש"כשדיבר על הנוהג ב]] בעניני הכלל. בעת ההיא שלח אותו לאסיפה, שבה נכחו גדולי הרבנים, וכיון שהרבי הריי"צ היה רק בן 15, נסע אתו גם מלמדו ה[[רשב"ץארצות הברית]]. ואמר לו כ"ק אדמו"ר הרש"ב: "אתם אכן נוסעים איתו. אבל עליכם לדעת שככל שתתערבו פחות בפתיחת איזה ענין - יהיה יותר טובלומר ". וסיים הרבי: ובמכל שכן מאז הרי בודאי שלא צריכים להתערב בענייניו של הרבי, לא צריך להגיד לו דעות. צריך רק לקיים את רצונו. כשעה אחרי תחלת ההתוועדות קם אחד מזקני החסידים (ישיש כבן שמונים לערך) הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והכריז: "העולם צמא למאמר חסידות מהרבי. שהרבי יגיד מאמר חסידות"! בבית המדרש השתררה מיד דממה מוחלטת, אצל כל אחד נעצרה לרגע הנשימה, ובלבבות רועדים המתינו כולם לראות איך יגיב הרבי על כך. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל "באתי לגני" של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ה'תש"י. הרב נעמצאוו הישיש קפץ על השולחן מגודל השמחה, והכריז: חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזההצהרה", שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי! הרב נעמצאוו בירך ברכת "שהחיינו" בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי חייך מאוד, ופנה להרב נעמצאוו וביקשו לשתוק ולרדת מהשולחן. אחובקשר לכך נתן "כ ציוה לנגן את ניגון ההצהרה"בינוני" ואמר: "הרבי מאד מחבב את הניגון הזה". אח"כ ציוה לנגן ניגון מכ"ק אדמו"ר הרש"ב וניגנו את [[ניגון רוסטוב]]. ראש המנגנים היה הרב [[שמואל זלמנוב]]. אח״כ המשיך לומר את החלק השני של המאמר, וביאר את כללות הענין ד[[דירה בתחתונים]], והביא שוב ביאורים מכל רבותינו נשיאינו בענין זה. אחר כך הפסיק שוב והורה לומר [[לחייםאהבת ה']], וציוה לנגן [[ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגון מאדמו"ר המהר"שאהבת התורה]] ומו[[אדמו"ר הצמח צדקאהבת ישראל]]. כשסיימו לנגן את הניגון דהצ"צ אמר: עוד ניגון מהצ"צ, וכשסיימו לנגן אמר: עוד ניגון, וניגנו את מה שניגן כ"ק אדמו"ר הצ"צ על ציון אמו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!
זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ"ח איברים]] ו[[שס"ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ"ח אברים ושס"ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.הרבי אמר לפעמים: "לייגט זיך ניט אַריין קיין פויגעלעך אין בוזעם"... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער קאָך") של הנפש הבהמית – לקדושה.}} אחר כך ציוה לנגן ניגון מכ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי הניגון ערך סיום על ששה סדרי משנה שנלמדו ע"י [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] בשיחה נוספת בהמשך לחלוקה שנערכה בהתוועדות [[י"ט כסלו]]. בסיום שיחה זו ציוה לנגן ניגון [[ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]. כשסיימו לנגן ההתוועדות אמר , שהרבי הריי"צ סיפר שכשדובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו , האדמו"ר הרש"ב , ביקש שזה יהיה בחסד וברחמים. בהמשך השיחה דיבר על דבר [[ביאת המשיח]]. טרם צאתו אמר: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון, כאשר יהיה שמחה אז במילא יהיה שלום, כאשר כל אלה השייכים לכ"ק מו"ח אדמו"ר יהיו באחדות, אזי גם "ההרים והגבעות" לא רק שלא יעכבו אלא עוד יסייעו, "וכל עצי השדה" – אפילו אילני סרק יתנו פירות, רק בתנאי שיהיה שלום, וכל אלו שיש להם שייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר יהיו באחדות, ואז יעזור ה' יתברך שישלימו את הכוונה שהרבי הטיל על כולנו ומסר לנו, שזהו ״תכלית הטוב״.
ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת "כי בשמחה תצאו" יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון "כי בשמחה", במשך זמן רב.
מספרים שכאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו הרב קזרנובסקי "מזל טוב רבי" והרבי חייך מאד ויצא.
==לאחר קבלת הנשיאות==
{{פסקה חסרה|}}
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.