כתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ענינה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר== | ==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר== | ||
באופן כללי יש בספירת הכתר שני עניינים, פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם ה[[תענוג]]{{הערה|או בהקשרים מסויימים פרצוף[[עתיק יומין]], וחיצוניות הכתר הוא ה[[רצון]] עצמו. אך בפרטיות יותר בחיצוניות הכתר גופא יש שני עניינים: רצון העליון{{הערה|שורש התורה ומצוות, שגם בו ישנם בפרטיות שוב שני עניינים: שורש התורה הנקרא מוחא סתימאה, ושורש המצוות הנקרא גולגלתא}}, ואריך אנפין{{הערה|שורש העולמות}}{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91c&search=%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%A8]}} | |||
==השתלשלות הכתרים== | ==השתלשלות הכתרים== | ||
גרסה מ־21:10, 1 באוקטובר 2018
ספירת הכתר היא לפי שיטת רוב המקובלים הספירה הראשונה בעשר הספירות. לפי שיטת חב"ד במנין הספירות ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את ספירת הדעת.
ענינה
בתחילת המשך תער"ב מבאר אדמו"ר הרש"ב, כי אפשר לפרש את המילה כתר בשלוש אופנים. אופן ראשון כתר מלשון סיבוב (כמו לכתר את העיר) - ענין זה קיים בכתר שהוא אור מקיף על כל העולמות. אופן שני כתר מלשון 'כתר לי זעיר' (חכה לי רגע) כלומר כתר מלשון ציפיה - ענין זה קיים בכתר, שבכתר אי אפשר להבין דבר (הציפיה היא המתנה לדבר שעדיין איננו קיים). אופן שלישי כתר כמו עטרה שמקפת את הראש, כך הכתר שהוא אור מקיף שלמעלה מכל העולמות.
בניגוד לשאר הספירות אשר לכל אחד יש אור פנימי מסויים, אור הכתר מקיף מלמעלה ונמצא בשווה בשאר הספירות. ענין ספירת הכתר בנפש קשור בתענוג וברצון שהן מידות כלליות שאינם באיבר מסויים.
ויובן על פי משל מנפש האדם: בכללות הנפש קיימים שני עניינים: עצם הנפש [1] וכוחותיה[2], אך בפרטיות גם בעצם הנפש[3] ישנם שני עניינים: מה רוצים, ולמה רוצים. שני עניינים אלו נקראים בחסידות חיצוניות הרצון ופנימיות הרצון.
וכך בנמשל באלוקות, בכללות קיימות שתי בחינות: עצם האלוקות שלמעלה מעולמות נקרא כתר[4], והכח האלקי המתלבש בעולמות[5], אך בפרטיות בכתר עצמו שני עניינים: פנימיות הכתר[6] הנקראת עתיק יומין, וחיצוניות הכתר[7]
פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר
באופן כללי יש בספירת הכתר שני עניינים, פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם התענוג{{הערה|או בהקשרים מסויימים פרצוףעתיק יומין, וחיצוניות הכתר הוא הרצון עצמו. אך בפרטיות יותר בחיצוניות הכתר גופא יש שני עניינים: רצון העליון[8], ואריך אנפין[9][10]
השתלשלות הכתרים
בניגוד להשתלשלות של שאר הספירות, בו כל עולם מקבל מהמלכות של העולם הגבוה ממנו, הרי שהשתלשלות הכתרים היא באופן אחר, ובו הכתר של כל עולם מקבל מהכתר הכללי.
הערות שוליים
- ↑ הנפש עצמה, מה שהיא רוצה, רצון הנפש, כי הרצון אינו אלא המשכת הנפש עצמה
- ↑ שכל ורגש
- ↑ ברצון
- ↑ הכח האלקי המקיף, שלמעלה מהעולמות. ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך
- ↑ בסדר ההשתלשלות, הכולל את ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה, ועשיה
- ↑ פנימיות הרצון
- ↑ חיצוניות הרצון
- ↑ שורש התורה ומצוות, שגם בו ישנם בפרטיות שוב שני עניינים: שורש התורה הנקרא מוחא סתימאה, ושורש המצוות הנקרא גולגלתא
- ↑ שורש העולמות
- ↑ [1]
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |