פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 200 בתים ,  05:19, 26 בספטמבר 2018
אין תקציר עריכה
===הכל שמחים בה===
ולפי זה מבאר הרבי ששמחה זו משתנית אצל כל אחד לפי דרגתו, משום שזהו ששמחה זו היא רק הוספת הוספה של שמחת יו"ט, (משא"כ אם היה זה מצוה בפני עצמה לא היה מקום לחלק בחיוב, ודווקא בגלל שכל ענינו הוא חיזוק לחיוב שכבר ישנו שייך לחלקכמה יש להוסיף וזהו דבר שתלוי בהרגש הלב) ואם כן תלוי זה בגודל חביבותו למצוה ולחג, ולכן בשמחת בית השואבה בבית המקדש, רק האנשים בעלי המעלה רקדו בעצמם וכל השאר שמחו רק אך שאר האשנים הסתפקו משמחה ממה שצפו בריקודם של אלומשום שלא היו ברדה כל כך נעלית.
כתב וזהו שכתב הרמב"ם: "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין" ובזה הוסיף על דברי המשנה: א. גדולי חכמי ישראל ב. ראשי ישיבות ג. סנהדרין ד. זקנים.
ומבאר הרבי את מקור הדברים והוא מהגמרא המספרת אודות תנאים מסויימים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה אף שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מכל מקום בחרה הגמרא לספר על תנאים מסויימים ואף להזכירם בשמם, והוא כדי לבאר שכל אחד רקד משום מעלתו שלו: "[[רבי יהושע בן חנניא]]" המוזכר לשבח כחכם גדול שניצח את חכמי אומות העולם בויכוחיהם{{הערה|בכורות ח, ב.}} ומכאן שגדולי חכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, "[[בן יהוצדק]]", שמו המלא הוא "רבי שמעון בן יהוצדק" והתואר רבי ניתן למי שיש לו תלמידים וא"כ ראש ישיבה היה "[[רבן שמעון בן גמליאל]]" מוזכר משום שהיה נשיא הסנהדרין "[[הלל הזקן]]" מוזכר בתואר "הזקן" ומובן שזהו המעלה שבשלה רקד בשמחת בית השואבה - להיותו חלק מ"הזקנים".
321

עריכות