שינויים

'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו יין בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל יין על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, ע"פ מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה| פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו יין הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו יין סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, ובשבת עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ובבא בתרא צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא ]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה| טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}.