פתיחת התפריט הראשי

שינויים

בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של אדמו"ר הזקן לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה". אך בשנים הבאות עוררו השד"רים של מעות ארץ הקודש את המחלוקת בשנית, הן בנוגע לשיטת חב"ד והן בנוגע לקופת מעות ארץ הקודש שטענו שאדמו"ר הזקן אינו מעביר את כל הכסף, ורבי אברהם יצא שוב לחלוק על אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה שם נספח 32. תגובת אדמו"ר הזקן אגרת נ"א, במהדורת תשע"ב אגרת פ"ט עמ' של"ח. תולדות חב"ד בארה"ק עמ' כ"ה.}}. בתקופה זאת נחלקה החסידות הכללית ורבים מהחסידים הלכו לאדמו"רי פולין. אז הפך אדמו"ר הזקן למנהיג של חסידות חב"ד בלבד ולא של החסידות הכללית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''' עמ' מ'. סקירה כללית בנושא עמ' כ"ח ואילך.}}. כמו כן גרם הדבר לייסוד קופה לחסידי חב"ד בנפרד מהחסידות הכללית{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' כ"ט.}}.
המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיצומברדיצ'בוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם אדמו"ר הזקן ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11. {{PDF}}.}}.
==אחרית ימיו==
1,282

עריכות