19,035
עריכות
←נשיאות אדמו"ר האמצעי
| שורה 302: | שורה 302: | ||
'''ייסוד הישוב החסידי בעיר חברון''' | '''ייסוד הישוב החסידי בעיר חברון''' | ||
{{ערך מורחב|חברון}} | |||
עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר׳ לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר׳ [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערת שוליים|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערת שוליים|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}} | עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר׳ לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר׳ [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערת שוליים|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערת שוליים|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}} | ||
===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי=== | ===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי=== | ||