פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
לזוג הצעיר נולדו שלושה בנים: [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
=="עזר כנגדו"==
בשנת [[תרס"ז]] 1907, קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום [[דנייפרופטרובסק]]). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כרב העיר הוא זכה להערכה רבה מכל התושבים – דתיים ושאינם כאלה, יהודים ולא יהודים כאחד. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. כשאלפי פליטים הגיעו לעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו הרבנית חנה שהקימה ארגון שדאג לספק להם מקום לינה ומזון.
שנות הגלות והייסורים נתנו את אותתם ברבי לוי יצחק שנפטר בעיר [[אלמא אטא]] ב[[כ"ף באב]] [[תש"ד]] (1944), מרחק אלפי קילומטרים מעירו [[יקטרינוסלב]].
מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.
 
=="עזר כנגדו"==
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|ימין|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כאשר יעד ההגירה שלה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
 
בשנת [[תרס"ט]] נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר [[יקטרינוסלב]]. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולהשפעתו של בעלה הרב.
 
בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן.
==בארצות הברית==
כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי [[שבת]] כבימי חול.
 
מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.
ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - [[רבי לוי יצחק]]) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."