"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל [[יום טוב]], מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות חלק ו'}}".
"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות ]] חלק ו'}}". ==ליל החג==הרב אייזיל סיפר: פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את הוד [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]" [[הרבי]] אומר{{הערת שוליים|שיחת חג השבועות [[תשי"ד]]}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה". ===תיקון ליל שבועות=== חכמי הסוד תקנו סדר לימוד מיוחד - 'תיקון ליל שבועות', בו משולבים ובלולים קטעים מתנ"ך, משנה, גמרא, זוהר, סדר תרי"ג מצוות ועוד. זאת, אומר הרבי, ההכנה האמיתית והנכונה לקבלת התורה. הרבי מסביר מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]]. ===[[מאמר]] [[מתן תורה]]===[[אדמו"ר|אדמו"רי]] [[חב"ד]] נהגו לומר [[מאמר]] [[חסידות]] בליל החג. מאמר זה מכונה אצל ה[[חסידים]] "מאמר מתן תורה"
==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==
בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (בחג ב[[חג המצות ]] - סיפור [[יציאת מצרים]], אכילת [[מצה ]] וכו'; בחג ב[[חג הסוכות ]] - ישיבה בסוכהב[[סוכה]], [[ד' מינים]]) הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של [[הקב"ה]] עם [[בני ישראל]], ולכן הקשר עם הקב"ה הוא באופן מסויים בלבד. ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את עצם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.
הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של הקב"ה עם בני ישראל, ולכן הקשר עם הקב"ה הוא באופן מסויים בלבד. ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את עצם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.
{{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)}}
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני [[ישראל]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבת]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnumשמיעת עשרת הדברות===346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF>
בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים מובא במדרש{{הערת שוליים|שיר השירים פרשה א כד.}} "אמר רבי מאיר בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה. אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "אמר הקב"ה לישראל: בני, היו קוראים את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני". {{הערת שוליים|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי}} [[הרבי]] הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. מסיבה זו ציווה הרבי: "שבעשרת הדברות יהיו כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורהבתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים". ה״תיקון בהתאם להוראה זו - בבתי כנסת רבים ובבתי חב" ד בכל קצווי תבל, מתקיימים כינוסים מיוחדים לשמיעת עשרת הדיברות, והמארגנים או הגבאים מחלקים לילדים ממתקים ופרסים, בכדי שחוויית שמיעת עשרת הדיברות תיחרט אצל הילדים הרכים. ===אכילת מאכלי חלב=== נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות , לזכר מאכלי החלב ש[[בני ישראל]] אכלו ביום קבלת התורה ושל . כיון שב[[מתן תורה]] נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל ספרי נביאים וכתוביםמאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של המשנה והזוהר וכדומהבשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. פרשיות מתן ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב. == מנהגים נוספים == *ללמוד תורה עם הילדים, "לפי שניתנה בחג התורה". *יש נוהגים לאפות חלות מיוחדות הקרויות "עוגות הר-סיני". *יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, שמע וכועל שם "דבש וחלב תחת לשונך". *קריאת מגילת רות. אבל אומר הרבי, "בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות". *אמירת "אקדמות". אבל הרבי אומר ש"ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם"{{הערת שוליים|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע}}.*יש נוהגים לקשט בחג את בתי-כנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס שהר-סיני במדבר השומם התמלא בירק ופרחים במתן תורה. ועוד: לזכר תיבת משה רבינו שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{הערת שוליים|שהרי נולד בז' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקוןאדר, ובסוף שלוש חדשים מלידתו שהוטמן בתיבה על שפת הסוּף, זה בז' בסיוון}} ובחב"ד אין נוהגין כן.
==מוצאי חג השבועות==
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.
[[קובץ:קבלת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ומשה ניגש לבדו אל הערפל]]
== קישורים חיצוניים ==