נתן אורטנר
הרב נתן יהודה אורטנר (תרצ"ה, 1935 - ב' בסיוון תשע"ח, 15 במאי 2018) היה תלמיד חכם וגאון עצום, רב העיר לוד, חבר מועצת הרבנות הראשית וידיד חב"ד נלהב.
| הרב נתן אורטנר | |
|---|---|
| [[קובץ: | |
| לידה | תרצ"ה |
| גרמניה | |
| פטירה | ב' בסיוון תשע"ח |
| בני ברק | |
| מקום קבורה | תל אביב |
| השכלה | מוסדות חב"ד |
| מקום מגורים | לוד, בני ברק |
| שנות הפעילות | תשל"ו - תשע"ה |
| השתייכות | חסידות בעלז |
| תחומי עיסוק | רב העיר לוד |
| חיבוריו | שו"ת יד נתן |
תולדות חיים
נולד בשנת תרצ"ה (1935) בגרמניה הנאצית לרבי משה ולפריידא, במשפחה מכובדת מחסידי בעלז. סבו רבי בעריש היה מראשי העסקנים בחסידות, ודאג ללעליית האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לישראל במלחמת העולם השנייה. אביו רבי משה היה מנהל המשק בחצר רבי אהרן מבעלז בתל אביב וממקימי ישיבת בעלז בירושלים.
בשנת תש"א (1941) עלה עם משפחתו לארץ ישראל.
בשנת תשל"ו (1975) מונה לרב העיר לוד, לצד הרב הספרדי לעיר, הרב חיים חדד. כיהן בתפקיד זה עד לשנת תשע"ה, אז פרש מהרבנות ועבר להתגורר בבני ברק. שם נמנה על חשובי רבני חסידות בעלז והסתופף בצל האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח.
בנוסף שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית, ומרבני בעלז בארץ ישראל.
היה מחשובי פוסקי ההלכה והוגי הדעות בציבור החרדי בדור האחרון, והוציא סדרה ענפה וחשובה של שו"ת בהלכה, ופרסם מאמרים הלכתיים שונים בעניינים אקטואלים.
בחודש ניסן תשע"ז עבר אירוע מוחי, מאז היה מאושפז בבית הרפואה תל השומר עד לפטירתו, כשהוא בן 83. הלווייתו התקיימה בבני ברק, והוא נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
ידיד חב"ד נלהב
הרב אורטנר היה ידיד חב"ד נלהב, וזכה להכנס מספר בעמים ליחידות פרטית אצל הרבי, וידיד קרוב לקהילת חב"ד בלוד, והרבה להשתתף בכינוסים שונים בקהילה ובסיומי הרמב"ם.
מידי יום היה מתפלל בבית הכנסת המרכזי בשכונה, 'בית אריה'.
בניו התחנכו במוסדות חב"ד בלוד, ובבגרותם נשלחו לישיבות חסידיות שונות.
היה רע וידיד נפש לרב דוד תעיזי - מרבני קהילת יוצאי תימן בעיר וקהילת חב"ד, כשהוא ובניו היו אצלו בני בית בביתו כמעט מידי יום.
ספריו
- פאר משה - דבר חן, עם זכרונות מחייהם ופועלם למען אדמו"רי בעלזא. בין היתר שילב בספר מאמרים בנושא יציאת האדמו"ר מבעלזא מהונגריה. כמו כן הוציא ספרים נוספים, בעיקר ספרים המבוססים על תורות אדמור"י בית בעלזא, והבני יששכר.
- יד נתן - מאמרים, שאלות ותשובות בהלכה. מהחשובים שבספרי ההלכה בדורנו. הספר זכה להסכמת הרב שלמה זלמן אוירבך, שאף הוסיף בו את הגהותיו. הסדרה כוללת שלשה חלקים. בין פסקיו החשובים היא פסיקתו בנוגע לזמן חיוב קריאת המגילה בעיר לוד, שהוכיח שקרוב לוודאי שהעיר מוקפת חומה מימות יהושע, ולפיכך יש לקרוא בה (מספק עכ"פ) את המגילה (גם) ביום ט"ו. בעניין זה גם הוציא קונטרס נפרד הדן בנושא.
- אשנב ליהדות - ספר המיועד בעיקר לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע, הדן בנושאים כגון אבולוציה, גיל העולם, העם הנבחר, השואה, ועוד נושאים בהשקפה היהודית - לאור היהדות והתורה.
