←תולדות חיים
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]]. | נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]]. | ||
במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים | במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים שביניהם הרב זלמנוב הרב יענקלה לוין וכו' לנגן את הפסוק וביום שמחתכם על ניגון ([[ניגון קכ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]), מאז ועד היום הניגון התפשט ומושר רבות בין החסידים, לעיתים מנגנים את הניגון בברכת [[שים שלום]] בתפילת [[שמונה עשרה]] בחזרת הש"ץ בשבתות ובמועדים{{הערה|ע"פ זכרונתיו של ר' [[ישראל נח וואגעל]] - התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] מתאריך ערב ר"ה [[תשפ"ד]].}}. | ||
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו. | ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו. | ||