משתמש:ז.ר./תורה חדשה מאיתי תצא
נגלה דתורה
בנוגע נגלה דתורה האבות ומשה רבינו, לא יצטרכו לקבל דין והלכה ממשיח, ולא עוד אלא שהם ילמדו אחרים, כי בודאי יקיימו את הציווי "ושננתם לבניך" אלו התלמידים, ומצוה על כל חכם ללמד את כל התלמידים.
ובמילא יהיה כמה וכמה אופנים בלימוד נגלה דתורה - לימוד מפי האבות, לימוד מפי משה רבנו. ומכיון שכולם יהיו יחד הרי יהיה באופן שכל אחד נכווה מחופתו של חברו[1].
פנימיות התורה - חידוש א'
בלימוד פנימיות התורה (למרות שמשה רבנו למד בודאי פנימיות התורה, אך) יש בפנימיות התורה ישנם ריבוי דרגות (רזין דאורייתא, רזין דרזין וכו') עד אין קץ, הרי פנימיות התורה שמשיח צדקנו יגלה יהיה בעילוי שבאין ערוך לגבי הפנימיות התורה שלמדו לפני זה, ישפיע סודות התורה אשר עין לא ראתה, גם לא האבות ומשה רבנו, ורק למשיח יתגלה. והוא ילמד לכולם באופן של ראיה[1].
התגלות טעמי וסודות התורה
ישיקני
חידוש ב' - בהלכות התורה
שחיטה זו כשירה
ההתגלות
מהקב"ה
אופן ההתגלות המקב"ה עצמו "ולא ילמדו, ידעו אותי"[2].
מלך המשיח
ילמד את כל העם[2].
משה רבינו
על ידי משה רבינו[2] הוא נצחי.
● תורה חדשה מאתי תצא[1]
נגלה דתורה יהי' כו"כ דרגות, פנימי' התורה רק משיח ילמד, באופן דראי'[2].
אף שמתן תורה היתה רק פעם אחת, ולא תהיה עוד הפעם מתן תורה, לעתיד לבא יהי' בגילוי.
-כבר היה לעולמים:
זה שמשיח "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'", למרות שבזה נכלל גם "דברים הסתומים כו'", זה לא חידוש ממש, כי בתורה אי אפשר להיות חידוש (אמיתי), כפסק הרמב"ם שתורה הזאת "אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת"[3].
נשיאי ישראל יהיו במעלתם גם אחרי ביאת משיח, החל מנשיא הראשון משה רבינו, מעלתו בתור מקבל התורה ישאר גם לאחרי ביאת משיח, שהרי מתן תורה לא תהיה עוד הפעם[4].
גואל אחרון בכח גואל ראשון[5].
ילמד תורה באופן של ראי' דוגמא לזה, האריז"ל[6].
במ"ת לא היה שכחה[7].
-מעשינו ועבודתנו:
לימוד התורה עכשיו חינוך והכנה לתורה של לעתיד לבא[8].
עבודתינו באופן שהלימוד הוא באופן של התאמתות דראי', הור הכנה לזה שמשיח ילמד באופן של ראי'[9].
הכנה לה"תורה חדשה" הוא לחדש חידושים, חידושי תורה[10].
על ידי "כתית - למאור", על ידי השעבוד בגלות - מגלים סוד טעמי' לעתיד לבא[11].
ע"י לימוד והפצת הענין דחידוש הבריאה בכל רגע שזהו מהענינים העקריים דתורת החסידות, מקרבים ענין . . תורה חדשה[12].
-טעימה, מעין, והתחלה:
לימוד פנימיות התורה הוא מעין גילוי פנימיות התורה של לעתיד לבא. ואף על פי כן מובן שיהיה חידוש גדול בגילוי פנימיות התורה לעתיד לבא לגבי הלימוד עכשיו[13].
עניני גאולה ומשיח, לקוטי שיחות, הוא מעין תורתו של משיח[14].
● ולא ילמדו עוד איש את רעהו . . לאמר דעו את הוי', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם[18]
בנוגע לימוד התורה, הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה (ידיעת אלקות) - יצטרכו לרב, ויהי' חילוקים (קטנם ועד גדולם). אך בנוגע ידיעת העצמות "ידעו אותי" הרי אז יהיה ש"ולא ילמדו . . כולם ידעו אותי"[15].
למרות שאז "לא ילמדו איש את רעהו", הרי החיבור עם עצמות ומהות - "ידעו אותי" - יהיה על ידי הרבי הממוצע המחבר[16].
-כבר היה לעולמים:
-מעשינו ועבודתנו:
על ידי לימוד התורה באופן של "ושננתם" שדברי תורה חדודין בפיך, הרי זה הכלי וממשיך את קיום הייעוד ש"ולא ילמדו איש את רעהו"[17].
לעתיד כולם ידעו "אותי" בשווה, על ידי לימוד הרמב"ם עתה, כיון שלימוד הרמב"ם הוא (והרמב"ם כתב את ספרו באופן שזה) לקטן ולגדול בשווה[18].
כתוב בזהר "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא", זאת אומרת, שעוד לפני הגאולה תהיה ההכנה מעין השכר שבזמן הגאולה, וכיון שבזמן הגאולה כתוב "ולא ילמדו . . כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", לכן ההכנה לזה היא שגם הקטנים ירבו בחכמה[19].
על ידי שכל אחד מקיים את השליחות הפרטית שלו, שבזה ישנם חילוקים וכל אחד שונה (ישובי אוהל, בעלי עסק, ועל דרך זה בן חמש למקרא, בן עשר למשנה כו'), הרי זה מביא להשכר בידיעת אלקות שבה ישנם חילוקים "למקטנם ועד גדלם".
על ידי העבודה והשליחות שיש לכולם בשווה, לעשות דירה בתחתונים, שמצד נקודת השליחות ש"שלוחו של אדם כמותו" הרי כולם שווים, זה מביא שלעתיד לבא "כולם ידעו אותי" (הקב"ה עצמו) שבידיעה זו (ידעו אותי) לא יהיה חילוקים, וזה יהיה אצל כולם בשווה[20].
-טעימה, מעין, והתחלה:
כשלומדים תורה שאופן של "ושננתם" שדברי תורה חדודין בפיך, עד כדי כך שלדבר זה כבר מחודד בפיו כל כך שאינו צריך לרב, הרי זה מעין לעתיד לבא ש"לא ילמדו איש את רעהו"[17].
מהחידושים לטובה של דורנו, שבנות לומדים (נוסף על ההלכות הצריכות להן) גם עוד עניני תורה (תורה שבעל פה וטעמי ההלכות), שזהו "טעימה" של מעין ודוגמת המצב של הגאולה שאז "באותן הימים תרבה הדעה והחכמה"[21].
[1]) ישעי' נא, ד. ויקרא רבה, שמיני יג, ג.
[2])
[3]) לקו"ש חי"א ע' 8.
[4])
[5])
[6])
[7])
[8])
[9])
[10])
[11])
[12])
[13])
[14])
[15])
[16])
[17])
[18]) ירמי' לא, לג.
[19])
[20])
[21])
[22])
[23])
[24])
[25])
[26])
- ↑ 1.0 1.1 אחש"פ תשמ"ו התוועדויות ח"ג ע' 138-139.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 ראה ש"פ תזו"מ תשמ"ז חקירה בזה.
- ↑ לקו"ש חל"ה סוף ע' 209.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"ה ע' 2619.
- ↑ חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ תו"מ חי"ט ע' 280. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 133. ד"ה אראנו ולא עתה תש"ל.
- ↑ ד"ה מחר חודש תשל"א.
- ↑ לקו"ש חי"ט ע' 40. חכ"א ע' 287. ש"פ נשא תשל"ז סי"ג.
- ↑ ד"ה אראנו ולא עתה תש"ל.
- ↑ י"ב סיון תנש"א.
- ↑ לקו"ש ח"ב ע' 488.
- ↑ ד"ה אנכי תשמ"ט אות ו, סה"מ מלוקט ג ע' קפא.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 873.
- ↑ ש"פ תזו"מ תנש"א.
- ↑ יום שמחת תורה תשמ"ח, התוועדויות ע' 320.
- ↑ התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 88.
- ↑ 17.0 17.1 לקו"ש ח"ט ואתחנן סוף שיחה א', ע' 48. ש"פ ואתחנן תשכ"ח.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 251.
- ↑ ד"ה כימי צאתך תשכ"ח, תו"מ התוועדויות ע' 267. י"ט כסלו תשל"ב שיחו"ק (הישן) סוס"ד.
- ↑ ש"פ וישלח תשמ"ח סה"ש ח"א ע' 142.
- ↑ ערב ל"ג בעומר תש"נ ס"ה, התוועדויות ע' 174.