חסידות אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד"מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".
בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד"מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".


בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש"נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]). הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כויון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש"נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]).  
 
הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא הלומד את תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כויון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.


אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.
אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.


בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו"ר]] מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם [[חסידות חב"ד]]{{מקור}}.
בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו"ר]] מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם [[חסידות חב"ד]].


סיפר רבי אברהם שמחה הלוי אשלג שהוא עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים ובאותה תקופה הוא היה בחובות גדולים בעקבות המאמץ שלו בהדפסת ספרי בעל הסולם וכבר חשב להפסיק להתעסק בזה, להפתעתו הרבי פנה אליו ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים למרות שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, גם לידיד שליוה את הרב אשלג הרבי פנה ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.
רבי אברהם שמחה סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.


רבי שמחה אשלג התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.
רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.