לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{תלמוד תורה| |שם=תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע |תמונה=תלמוד תורה חבד באר שבעעעע.jpg |כתובית=תלמידי [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[באר שבע]] בתהלוכת ל"ג בעומר בתלמוד תורה |אפיון=ממ"ח |תאריך יסוד=אלול [[תשס"ה]] |תאריך סגירה= |מיקום=[[באר שבע]] |מייסד=הרב [[ניצן חלק]] |מנכ"ל= |מנהל=הרב [[ניצן חלק]] |מנהל חינוכי= |מספר תלמידים=370 |אתר אינטרנט= |מפה= }} '''[[תלמוד תורה]] מעיינות חב"ד [[באר שבע]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ-370 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'. המוסד נוסד בשנת [[תשס"ד]], כבית ספר קטן, בשנת [[תשע"ב]], עבר התלמוד תורה למתחם מפואר ומרווח והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, דימונה והסביבה. ==היסטוריה== [[קובץ:ת"ת ב"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל התלמוד תורה הרב ניצן חלק על רקע בית הכנסת 'היכל דוד' בו השתכן פעם התלמוד תורה]] בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר ש'''בית הספר לבנים עוזיאל''' לא נתן מענה הולם מבחינה רוחנית וגשמית. את המשימה נטל הרב [[ניצן חלק]] שהיה בבעלותו את בית הכנסת '''היכל דוד''' בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב ורוב רובו חתם, אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף. שנת הלימודים [[תשס"ו]] הייתה בפתח ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לחתום, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור. כנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ה]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: [[רפאל בכר]], אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק. בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך שבו ישכנו המשרדים. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים. בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית באר שבע נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד". בשנת [[תשע"ו]] עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת [[תשע"ט]] נחנך בניין מפואר חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים. אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים. ==פעילויות ומבצעים== ===זיכויים לספרים=== לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים. את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו. מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים. ===מבצעי חורף=== מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים. בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע. במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים: *הלכות תפילה. *ברכות הנהנין. *לחיות משיח. *מבצע הקהל. *אהבת התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}. *מתקשרים לרבי *הקהל ===שינון [[משניות]] בעל-פה=== מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל. במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון. בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה. כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. ===הפסקה חסידית=== הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים": *'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות. *'''סדר לימוד רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ב[[רמב"ם]]. ==צוות התלמוד תורה== [[קובץ:ניצן חלק 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[ניצן חלק]] {תש"פ}]] {{טורים|תוכן= '''הנהלה''' *מנהל התלמוד תורה - הרב [[ניצן חלק]] *סגן מנהל - הרב יוסי ישראלי. '''אנשי צוות''' *מנהלת טכנית - יפעת חלק. *מזכירה - ענת שושנה . *יועץ חינוכי - הרב חנוך קלוגמן. *אחראי תחזוקה - ר' אהרון כהן. '''מחנכים''' *כיתה א' - הרב נועם אפרתי. *כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק. *כיתה ב' - הרב אפרים חרמ"ץ. *כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]]. *כיתה ג' - הרב שמואל אצרף. *כיתה ג' 2 - הרב רפאל לוין. *כיתה ד' - הרב צבי ראובן. *כיתה ד' 2 - הרב שמעון דהאן. *כיתה ה' - הרב מרדכי מנור. *כיתה ה' 2 - הרב מענדי אלישביץ. *כיתה ו' - הרב אלעזר הלל. *כיתה ו' 2 - הרב יוסף יצחק קעניג. *כיתה ז' - הרב מנחם כהן. *כיתה ז' 2 - הרב יוסף ישראלי. *כיתה ח' - הרב בצלאל חדד. '''מורים מקצועיים''' *הרב עדי אהרונוב. *הרב יצחק פרץ. }} ==קישורים חיצוניים== *[https://chabad.info/news/482425/ תהלוכת ל"ג בעומר השנתית מטעם התלמוד תורה] {{אינפו}} {{תלמודי תורה}}{{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תלמודי תורה]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:*
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:טורים
(
עריכה
)
תבנית:ללא גלישה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:תלמוד תורה
(
עריכה
)
תבנית:תלמודי תורה
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)