עריכת הדף "קונטרס אחרון - פרק ב'"

{{תניא}}
'''עיין עץ חיים שער הנקודות'''

==מבוא==
זהו הסימן השני{{הערה|מתוך חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון.}} המהווה "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם"{{הערה|מבין החמישה, שלושת הראשונים מיישבים סתירות בין התניא (פרקים לט-מא) לזוהר,ושנים האחרונים הם ביאורים [[פרי עץ חיים|בפרע"ח]].}}.

בסימן זה מבאר אדמו"ר הזקן את הנאמר [[תניא - פרק מ"א|בפרק מא]] בתניא, שיחוד הספירות למעלה{{הערה|הממשיך ומגלה אלוקות בעולם למטה.}} תלוי במצוות '''מעשיות''' דווקא. ולכאורה מתאים יותר שיחוד '''רוחני''' יהיה תלוי במחשבה וכוונות '''רוחניות?''', וכיצד זה מתאים לדברי הזהר הקדוש (שאומר בדיוק הפוך:) שהיחוד העליון נעשה ע"י '''כוונות'''?

==גוף הסימן==
{{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ב'}}}}

==סיכום==
עניין יחוד הספירות (ומדוע הוא תלוי דוקא במצוות '''מעשיות''' ולא בכוונה '''רוחנית''') יובן על פי משל:

* כשם שביחוד איש ואישה תלויה איכות הזיווג בהתעוררות הנקבה (אישה מזרעת תחילה - אז דווקא יולדת זכר), כך בנמשל: המשכת (וגילוי) אלוקות תלויה בהתעוררות הבאה מלמטה - מצוות מעשיות.
* והטעם שדוקא מצוות '''מעשיות''' נקראות התעוררות מלמטה{{הערה|כי לכאורה יש להקשות: לגבי הספירות דאצילות '''רוחניות''' האדם (אהבה ויראה) היא 'מטה' לא פחות מה'''מעשה''' שלו, ומה יתרון המצוות המעשיות על פני הכוונות הרוחניות? מדוע היחוד תלוי דוקא בהן?}}, כי כשמשתמשים בדברים גשמיים לקדושה נפרד (מתברר) הטוב שבהם מהרע, '''ועולה''' לשורשו שבקדושה.
* ומסיים [[אדמו"ר הזקן]], שדברי הזוהר על יחודים שנעשים ע"י '''כוונות''' אינו סותר לנאמר [[תניא - פרק מ"א|בתניא]] אלא שהוא עניין לצדיקים גדולים בלבד (כרשב"י וחבריו), יחידי סגולה, '''ואינו''' סדר העבודה של כל ישראל.

==מושגים יסודיים==
*[[החזרת פנים בפנים]]
*[[מצוות מעשיות]]
*[[עבודת הבירורים|בירורים דעשייה]]

{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק א'|פרק א']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ג'|פרק ג']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]