פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי ישעיה די טראני
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{בעבודה מתמשכת}} {{דמות |שם= |תמונה= |כיתוב= |כינוי= |מקום לידה=[[איטליה]] |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |מקום קבורה= |תאריך לידה=~ד'תתק"מ~ |תאריך פטירה לועזי=~ה'~ |מקום פעילות= |השתייכות= |תחומי עיסוק= |תפקידים נוספים= |רבותיו=ר' [[שמחה משפיירא]]; [[בעלי התוספות]] |תלמידיו= |בני דורו=ה[[אור זרוע]] ואחרים |חיבוריו=תוספות רי"ד על [[תלמוד בבלי|ש"ס בבלי]]; פסקי הרי"ד; ספר המכריע - השלמה לספר הפסקים; שו"ת הרי"ד; <small>([[חידושי הרשב"א על מסכת מנחות]])</small>; נימוקי החומש על ה[[חמישה חומשי תורה|תורה]]; <small>(פירוש על ה[[נ"ך]])</small> }} '''רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד'''. מגדולי הפרשנים, ה[[משנה]] ו[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]], [[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשן התלמוד]] ו[[פוסק]]. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף ל[[תלמוד]]. על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון ([[ריא"ז]]) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן. ==תולדות חייו== הרי"ד נולד באיטליה, אך למד ב[[אשכנז]], בישיבתו של ר' [[שמחה משפיירא]], לצדו של [[רבי יצחק אור זרוע]] (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של [[בעלי התוספות]]. רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה ב[[ונציה|וונציה]], [[קושטא]], [[אלכסנדריה]], ואף עלה פעמיים ל[[ארץ ישראל]]. {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1165|מספר שנים=75}} ==חיבוריו== רי"ד כתב פירוש ל[[תורה]], "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע". ===תוספות רי"ד=== חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים. בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "[[תוספות הרא"ש]]" ו"[[תוספות רבינו פרץ]]", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים ב[[תוספות]] שעל התלמוד. חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ורבי [[אלחנן וסרמן]] בהקדמתו לספרו קובץ הערות על [[מסכת יבמות]] טוען, שהוא גם מחברו של הספר [[חידושי הרשב"א על מסכת מנחות]]. תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד [[עומדים על כתפי ענקים|כננס על כתפי ענקים]]. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעיתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים. ===פסקי רי"ד=== ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת. ===ספר המכריע=== כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה. ===תשובות הרי"ד=== ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם. ==התקבלות כתבי הרי"ד== רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק מאוחר יותר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד ב[[למברג]] בשנים [[ה'תרכ"ב]]-[[ה'תרכ"ד]], התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד. ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי ה[[ארבעה טורים|טור]] וה[[שולחן ערוך]], ולא נדפסו עד לאחרונה. ספרו נדפס בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו. ==פירושו== רי"ד היה אחד מהפרשנים היחידים שפירושם מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של [[יחזקאל]] העוסקים ב[[בית המקדש השלישי]]: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב: {{ציטוט|תוכן=מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו|מקור=פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א}} ==התייחסות רבותינו נשיאנו== {{להשלים}}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:בעבודה מתמשכת
(
עריכה
)
תבנית:דמות
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ציר זמן לרבנים
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)