עריכת הדף "משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי חנינא בר חמא"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{דמות
| שם = רבי חנינא בר חמא
| תואר =
| תמונה =
| כיתוב =
| תאריך לידה = [[ג'תתק"ה]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מקום מגורים =
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות = ראשון [[אמוראים]]
| השתייכות =
| רבותיו = [[רב המנונא]],{{ש}}[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]
| תלמידיו = [[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
| בני דורו = [[רבי אפס]], [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רב (אמורא)|רב]] ועוד
| אב =
| אם =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
}}

רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|בבלי בכורות מט ב}}, [[תוספות]] ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי |ציפורי]].

== משפחתו ==
יש מייחסים את רבי [[פנחס בר חמא]] הכהן כאחיו של רבי חנינא, ובעל ה[[סדר הדורות]] הציע כי ייתכן שאביו היה רבי [[חמא בר אבא]]{{הערה|סדר הדורות, ערך רבי פינחס הכהן בר חמא}}.

==קורות חייו==
רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]], ולמד שם אצל [[רב המנונא (הראשון)|רב המנונא]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד ה"ב.}}. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו [[חמא ברבי חנינא|חמא]], כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד ה[[משנה]] מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן).
עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה.
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך{{הערה|בבלי עבודה זרה י ב}}...
רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השנייה{{הערה|בבלי חולין כד ב}}. הוא נפטר סמוך לשנת [[ד'צ"ט]], בהיותו כבן 95.

==תפקידיו הציבוריים==
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|בבלי כתובות קג ב}}; {{הערה|ירושלמי תענית ד ב}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי העירובין סה ב}}.

מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא פה ב}}}.

משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת. [[רש"י]] למשל, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] שמדובר בתפקיד בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים.

==משנתו==
הוא היה ידוע בביטחונו בקב"ה, כאשר כוח מכוחות הטומאה רצה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליו: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של הקב"ה{{הערה|בבלי סנהדרין סז ב.}}. לפי הסבר הגמרא, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על הקב"ה בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.

אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''"רוב וקרוב הלך אחר הרוב"''', המשמש במקרה של חפץ שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי החפץ הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב.

==רבותיו, חבריו ותלמידיו==
מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]], [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]. חבריו היו [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רבי אפס]], [[רבי יהושע בן לוי]], [[רב (אמורא)|רב]] ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים [[רבי יוחנן]], בנו – [[רבי חמא ברבי חנינא|רבי חמא]]{{הערה|בבלי קידושין ע ב}}.}}, [[רבי אושעיא]], רבי [[אלעזר בן פדת]], רבי [[חייא בר אבא]], [[רבי אבא]], רבי [[שמעון בן לקיש]] ורבים אחרים.

חתנו היה האמורא שמואל סבא{{הערה|בבלי ברכות סב ב}}.

== אצל רבותינו נשיאנו ==
{{להשלים}}

==הערות שוליים==

{{אמוראים}}