עריכת הדף "משתמש:ב. א. א./ספרד"

{{בעבודה}}
{{קשר חב"די}}
[[קובץ:Toledo-big1.jpg|שמאל|ממוזער|ספרד]]
'''ספרד''' היא מדינה באירופה בה חיו אלפי יהודים עוד מזמן [[בית המקדש]].
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה של יהודי ספרד ופורטוגל בשנת [[ה'רנ"ב]] ([[1492]]), הגירוש גרם ליהודים לעבור למדינות המערב אירופה כמו [[רוסיה]], [[גרמניה]], [[פולין]] ועוד.

==מקור השם ספרד==
שמה היהודי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} {{הערה|עובדיה,א,כ}}. ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, ב[[תרגום השבעים]]: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת לידיה שבמערב אסיה הקטנה (במערב טורקיה של ימינו), ששמה היווני היה סרדיס ושמה הפרסי היה ספרדה. בנוסח המסורה מופיע הניקוד: סְפָרַד.אין מניעה שהנביא עובדיה התכוון לאספמיא מכיוון שהפיניקים (השם היווני לכנענים) הגיעו אליה כבר בתקופה לפני הספירה. והנביא עובדיה כוונתו היתה לתאר את כוחו של אלוהים בקיבוץ גלויות ולכן לתאר דוקא את המקומות הכי רחוקים שהיו ידועים. אלא שכבר תרגום [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם).
[[חז"ל]] קראו לארץ 'אספמיא' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" {{הערה|בבלי,נידה,ל,ב}}, ובדומה לזה ניתן למצוא גם ב[[ימי הביניים]].

==היסטוריית יהדות בספרד==
{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
'''יהדות ספרד''' היא קהילה יהודית, שהתקיימה ב[[חצי האי האיברי]] החל מתקופת [[בית המקדש השני]] - האימפריה הרומית בספרד דרך התקופה [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|המוסלמית]] ולאחר מכן ב[[ממלכת ספרד הנוצרית]], עד [[גירוש ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]]([[1492]]). יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת [[תור הזהב של יהודי ספרד|תור הזהב]], והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית אשר במהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם.

המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[חסדאי אבן שפרוט]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] ([[המאה ה-10]]), ורבי [[שמואל הנגיד]] התבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] (מחצית [[המאה ה-11]]). תקופת "תור הזהב" העמידה רבנים ואנשי רוח, הן בלימודי קודש והן בפילוסופיה, בשירה ובדקדוק. הפילוסופיה היהודית ניסתה לגשר בין המסורת וההגיון, כשהיא מושפעת מ[[פילוסופיה יוונית|הפילוסופיה היוונית]] ומהעולם המוסלמי. כמו כן עסקו היהודים ב[[תורת הנסתר|תורת הסוד]] – ה[[קבלה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי [[יונה אבן ג'נאח]], ובמיוחד ה[[רמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.
יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח הספרדים]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], ידעה שיא בתור הזהב ובימי [[יוסף קארו]], נמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות.

בעקבות הגירוש בשנת [[ה'רנ"ב]]-1492 נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].
===היסטוריה מוקדמת===
המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת [[ימי בית ראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]].

המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>

===הגירוש===
{{ערך מורחב|ערך=[[גירוש ספרד]]}}
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]])  של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונ בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת [[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב[[ה'רנ"ח]] גורשו גם יהודי ממלכת נווארה. 

הגירוש הוטל ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב עד ל[[ז' באב]].

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות [[צפון אפריקה]] למדינות ה[[בלקן]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו המרת דת לנצרות בכפייה.

חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "[[אנוסים]]"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בוויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות. 

הצו שיקף את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. 

במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת ה[[אסלאם|מוסלמים]] מספרד. לאחר סדרה של גירושי מוסלמים מאזור [[ממלכת גרנדה|גרנדה]] הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת [[1502]] צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב, ובעקבותיו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין. כל היתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת [[1507]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של [[מלכי ספרד|בית המלוכה הספרדי]]: דרום [[איטליה]], [[סיציליה]] ו[[סרדיניה]].

לאחר [[גירוש ספרד]] נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל בארץ ישראל), ב[[צפון אפריקה]], ב[[הולנד]], ב[[איטליה]], ב[[בולגריה]], ב[[דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] מפרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''', שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" ב[[ספרד]] במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/250263/ הח"כ שהיה חותם עם ראשי התיבות ס"ט…{{וידפו}}]}}

==השפעה על אירופה ועל העיירה ליובאוויטש==
ב[[ספר הזכרונות]] כותב [[הרבי הריי"צ]] שמקימי העיירה [[ליובאוויטש]] היו מאנוסי ספרד{{הערה|פרק א'}}
{{פסקה חסרה}}

==שלוחים בספרד==
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]
* '''מדריד''' - הרב [[יצחק גולדשטיין]] ע"ה, כיום בנו הרב [[שניאור זלמן גולדשטיין (מדריד)|שניאור זלמן גולדשטיין]].
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק
* '''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן
* '''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג
{{להשלים}}

==ראו גם==
* [[גירוש ספרד]]
* [[יהדות ספרד]] - עדות המזרח

==לקריאה נוספת==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534004 נקודת מפנה בתולדות יהודי ספרד{{בית חב"ד}}]
*[https://chabad.info/tzarchanut/425045/ כל מה שלא ידעתם על הקהילה היהודית בספרד {{אינפו}}]

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]