עריכת הדף "מרדכי יואל דוכמן"

ר' '''מרדכי יואל הלוי דוכמן''' ([[ב' סיון]] [[תקצ"ו]] - [[ה' חשוון]] [[תרע"ט]]), היה [[חסיד]] גדול ומושפע של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. היה [[עובד]] גדול, ואצר אלפי סיפורים.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לערך ב[[ב' סיון]] [[תקצ"ו]] לאביו ר' אברהם.

בצעירותו הגיע ל[[הומיל]] ושם נתקרב לחסיד הרב ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות [[חסידות]], ושמע ממנו הרבה [[סיפור|סיפורים]] ואמרות.

בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נחשב לאחד מגדולי ה[[חסיד]]ים, ובעת אמירת [[דא"ח]] ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול{{הערה|ראה 'השחר', וויען [[תרל"א]], שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.}}

היה מקורב מאד לבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות{{הערה|[[לשמע אוזן]] מהדו"ב עמ' נ"ג.}}.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על [[חסידות חב"ד - קאפוסט]].

אודות הרב דוכמן סיפר הרב [[ישראל חסדן]] אשר בצעירותו גר ב[[הומיל]] ומקורב לרב דוכמן:
"בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]]. 

ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' 
אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}. 

נפטר ב[[ה' בחשוון]] שנת [[תרע"ט]] והוא בן 82.

== מאמרותיו ==

רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בספר [[לשמע אוזן]].

סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב [[חיים אברהם דוכמן]] נכתבו על ידי הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ועל ידי הרב [[משה ניסילביץ']].

מרגלא בפומיה של הרב [[הלל מפאריטש]]: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.{{הערה|1=מובא ב[[גליון בית משיח]] 535: הרב [[חיים אברהם דוכמן]], ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.}}

==משפחתו==
*אחיו, שניאור זלמן. נפטר א' טבת תר"ע. לו בן מרדכי, נפטר ח' אדר א' תרע"ג. לו בן אליהו. נישא לאלקה בתיה ב"ר יהודה דילסון. נפטר כ' תשרי תרס"ט. לו ילדים: חיה, אברהם.
*בנו, שניאור זלמן. נישא לשרה חסיה. ילדיהם: אברהם, יעקב, צביה, נחמה.
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]]. בניהם: מירה (תרס"ד - נפטרה בניעז'ין בתש"ז); שיינא (נישאה לשמריהו ב"ר יעקב ברוורמן פודובריאנקא), לייב (נפטר בילדותו).
*בתו, פייגא. נישאה ללייב ב"ר ישראל מייזיל. ילדיהם: יעקב, בת חתנה הרב [[יצחק רסקין]] מ[[לנינגרד]].
*בתו, שרה רבקה. נישאה לר' יוסף ב"ר דובער לנדא מצ'צ'רקס. תרנ"ה.

==תלמידיו ומושפעיו==

*החסיד ר' [[חיים אברהם דוכמן]]
*החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]]
*החסיד ר' [[יהודה לייב חסדן]]
*החסיד ר' [[ישראל חסדן]]
*הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]]
*הרב [[טוביה בלקין]]

== לקריאה נוספת==
* לשמע אוזן
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], [[תשפ"ג]]. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דוכמן מרדכי יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|דוכמן מרדכי יואל]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]