| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת המרכזית בעיר, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים' במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]']]
| + | '''לבוב''' (בעבר '''למברג''') הינה עיר בגבול [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. בעיר היו במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: הט"ז, החכם צבי והפני יהושע. כיום בעיר חיים כיום כ-2000 יהודים, ופועלת קהילה חרדית. |
| − | '''לבוב''' (בעבר '''למברג''') הינה עיר בגבול [[אוקראינה]] ו[[פולין]]. בעיר היתה במשך דורות רבים קהילה יהודית חשובה, וכיהנו בה מגדולי ישראל, כמו: [[הטורי זהב]], החכם צבי והפני יהושע. לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת [[ברית המועצות]] וממשלת [[פולין]] המתחדשת, ניתנה רשות לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. בעקבות כך נקבצו רבים מ[[אנ"ש]] לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול במסמכים שזוייפו במיוחד לשם כך (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את [[ברית המועצות]], ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'). כיום בעיר חיים כ-2000 יהודים, ופועל בה מרכז חב"ד בראשות הרב מענדי גוטליב. | |
| | | | |
| | == ראשית החסידות == | | == ראשית החסידות == |
| − | החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. ב[[ספר הזכרונות]], מספר ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב [[חיים הכהן רפפורט]] ל[[בעש"ט]] באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב [[משה מרגליות]], מתלמידי הבעש"ט. | + | החסידות תקעה יתד בלבוב כבר עם ראשית התגלותה. ב[[ספר הזכרונות]], מספר האדמו"ר הריי"צ כיצד התקרב רבה של לבוב באותה עת, הרב [[חיים רפפורט]] ל[[בעש"ט]] באמצעות שליחות מופתית. בעיר כיהן כרב גם כן, הרב [[משה מרגליות]], מתלמידי הבעש"ט. |
| | | | |
| − | בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת [[תק"צ]], ומאז עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפילה מבית כנסת זה. | + | בית הכנסת החסידי הראשון נוסד בו כבר בשנת [[תק"צ]], ומאז עד למלחמת העולם השניה בחורבן יהדות לבוב, לא פסק קול התורה והתפלה מבית כנסת זה. |
| | | | |
| − | בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], כיהן כרב העיר הרב [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות. | + | בתקופת הצמח צדק, כיהן כרב העיר הרב [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה'שואל ומשיב', והצמח צדק התכתב עימו בהלכה רבות. |
| | | | |
| − | ==הויכוח עם הפרנקיסטים== | + | ==תומכי תמימים לבוב== |
| − | {{ערך מורחב|ערך=[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]}}
| + | לאחר שעזב האדמו"ר הריי"צ את רוסיה, בשנת [[תרפ"ח]], התגורר בתחילה בריגא שבלטביה, ובאוטבוצק שבפולין. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם רוסיה, לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים. |
| − | בשנת [[תקי"ט]] כת הפרנקיסטים ניסו הכריחו את גדולי ישראל ובראשם [[הבעש"ט]] ור' [[חיים הכהן רפפורט]] ועוד לעמוד איתם לוויכוח אצל הארכיבישוף של לבוב. בחסדי ה' ניצחום לעיני כל השרים והנסיכים שהוכרחו להודות שהצדק עם רבני ישראל.
| |
| | | | |
| − | גם לאחר הנצחון גזרו אוייבי ישראל גזרה על הסרת תפלת [[עלינו לשבח]] מהתפלה והסידור, ובנס גדול מאת הבעש"ט בוטלה הגזירה.
| + | בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת רוסיה וממשלת פולין המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מ[[אנ"ש]] לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול, (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את [[ברית המועצות]], ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'). |
| | | | |
| − | ==יציאת לבוב==
| + | באותה תקופה קבץ ר' [[יונה כהן]] קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב [[שמואל נוטיק]] למגיד שיעור, וכך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל היישוב החסידי בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה. |
| − | לאחר שעזב ה[[אדמו"ר הריי"צ]] את [[רוסיה]], בשנת [[תרפ"ח]], התגורר בתחילה ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], וב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]]. אולם, בלבוב (אז, למברג) שהייתה בקצה המרוחק של פולין, בגבול החופף עם [[ברית המועצות]], לא התקיימה ישיבת תומכי תמימים.
| |
| | | | |
| − | לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], בעקבות הסכם שנחתם בין ממשלת [[ברית המועצות]] וממשלת [[פולין]] המתחדשת, ניתנה רשות למשך זמן קצוב לבעלי אזרחות פולנית לעזוב את רוסיה. המעבר התקיים (בעיקר) בלבוב. בעקבות כך נקבצו רבים מ[[אנ"ש]] לעיר לבוב על מנת לעבור את הגבול במסמכים שזויחפו במיוחד לשם כך (בדרך זו עזבו רוב חסידי חב"ד את [[ברית המועצות]], ומבצע ההברחה נקרא לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]').
| + | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]] |
| − | | + | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]] |
| − | ===תומכי תמימים לבוב===
| + | [[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]] |
| − | באותה תקופה קיבץ ר' [[יונה כהן]] קבוצה של מנין תלמידים והושיב את הרב [[שמואל נוטיק]] למגיד שיעור. כך נמשך עד חודש כסלו תש"ז, אז התדלדל מספר החסידים בעקבות המעברים הרבים ומעצרים ורדיפות מצד הממשל הקומניסטי, והישיבה נסגרה{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צד.}}.
| |
| − | | |
| − | ==התחנות הבאות==
| |
| − | מלבוב נסעו החסידים לפולין חלקם שהו בעיר [[לודז']] וחלקם היו גם בצ'כיה בבירה פראג ובערים אחרות, עד שבאו למחנות העקורים ב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]] ולמקומות מגורים ארעיים ב[[צרפת]], כאשר רובם התיישבו ב[[פוקינג]] - גרמניה.
| |
| − | | |
| − | בשנים אחר כך חלקם עלו ל[[ארץ הקודש]], והיו שהגיעו ל[[ארצות הברית]], צרפת ומדינות אחרות.
| |
| − | | |
| − | ==שלוחים בלבוב==
| |
| − | ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תש"נ]] כתבה לרבי אישה ששהתה ב[[ראש השנה]] בלבוב על מצבם של למעלה מ-18,000 היהודים הנמצאים שם שהדור המבוגר שבור ברוחו והדור הצעיר צמא ליהדות ועל כן "מוכרחים לשלוח שליחים, עם לבבות טובים ורכים, שיתמסרו עם האנשים המבוגרים והצעירים. ברוח ובגשם. אני שולחת את השתתפותי הקטנה עבור מטרה חשובה זו". בהקשר לזה הורה הרבי ל"[[מזכירות]] או ל[[אגו"ח]]": {{ציטוטון|בטח ימצאו '''שלוחים''' לשם למשך שבועות אחדים [[שליחות המל"ח|על דרך שעושים בקייץ לערי השדה בארצות הברית]]. מצורף בזה להוצאות. באם צורך בעוד - יצרפו ממזכירות או מאגו"ח וכיוצא בזה}}
| |
| − | {{הערה|מצילום הכתי"ק - [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1186/IXYv11868955.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת תזריע תשפ"ב] (ע' 10 - 11)}}.
| |
| − | | |
| − | ===השלוחים כיום===
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תשפ"א]] הגיעו ללבוב כשלוחים קבועים הרב מענדי גוטליב (בן השליח הרב [[שלום דובער גוטליב]] רבה של [[ניקולייב]]) ורעייתו והם מפעילים בה [[בית חב"ד]] ומרכז קהילתי פעיל{{הערה|[https:/ /www.hamagbit.com/purimu/ בית חב"ד לבוב] {{בית חבד}}}}.
| |
| − | | |
| − | ==לקריאה נוספת==
| |
| − | * [[היציאה מרוסיה (ספר)]] - שער ראשון: היציאה מרוסיה
| |
| − | * [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
| |
| − | * [[יהדות הדממה]]
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | {{עיירות באוקראינה}}
| |
| − | [[קטגוריה:אוקראינה]]
| |