עריכת הדף "יהודה לייב לאוואוט"

{{עריכה|כל הערך=כן}}
הרב '''יהודה לייב לאוואוט''' ([[תקנ"ו]] - [[ו' באלול]] [[תרכ"ג]]) היה מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] ואחד ממיסידי המושבה ראָמאַנאָווקאַ שבפלך חרסון. אביו של הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תקנ"ו לערך, לר' יצחק לָאוואוּט, מחסידי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] ואחיו של ר' [[מנשה בעל רוח הקודש לאוואוט]] מחסידי המפורסמים של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. 

נשא את הרבנית פיגא בת ה[[חסיד]] ר' אליהו מחסידי אדמו"ר הזקן, וגר בפּאָלאָצק שברוסיה הלבנה.

בשנת [[תר"א]] ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).

השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת [[תקצ"ז]] לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841" (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…" מיום הנ"ל{{הערה|נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841".}}. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.

עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את בנו הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל בנו הרב אברהם דוד לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.

זוגתו הרבנית פיגא נפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]. נשא בזיווג שני את יהודית בת ר’ נחום.

נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]].

== משפחתו ==

*בנו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (תקע"ז - י"ז אדר תר"נ), תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[אברהם דוד לאוואוט#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]
* בנו, ר' שניאור זלמן לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ"ו), הי’ גביר וגר ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]
* בנו, ר' זעליג לאוואוט (נולד לערך בשנת תקפ"ז)
* בנו, ר' אליקים לאוואוט
* בתו, עלקא אשת [[ר’ יצחק]] מתלמידי הרב [[הלל מפאריטש]] וסבו של החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] (ידוע בכינויו ר’ איטשע דער מתמיד)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקנ"ו]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בפולוצק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ג]]