עריכת הדף "ועל הניסים (פורים)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ועל הניסים בפורים|אחר=ועל הניסים בחנוכה|ראו=ועל הניסים (חנוכה)}}
[[קובץ:ועל הניסים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|נוסח ועל הניסים בסידור תהילת ה']]
נוסח '''ועל הנסים''' הוא תפילה מיוחדת בעלת פתיח משותף הנאמרת בימי [[חג החנוכה]] ו[[חג הפורים]]. תפילה זו נאמרת ב[[תפילת עמידה]] וב[[ברכת המזון]] במשך היום של פורים, ומזכירים בה את הניסים שעליהם נקבע החג.

==מקור הנוסח וקביעותו בסדר התפילה==
תפילה זו מופיעה לראשונה בדברי [[חז"ל]] בתוספתא{{הערה|ברכות ג, יד.}}: "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".

הזכרת הניסים ב[[ברכת המזון]] מופיע ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|1=ברכות פרק ז הלכה ד. אך בתלמוד בבלי מסכת שבת (כד, א) סובר [[רב הונא]] שאין צורך לאומרה, אך להלכה נפסק שיש להזכיר, אלא שאם שכח אינו צריך לחזור.}}: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו".

הנוסח המלא של תפילה זו מופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ובסידור רס"ג, וזכתה לריבוי נוסחאות השונות באופן משמעותי אחת מהשניה.

===מקום הזכרתה===
מכיון וטעם תפילה זו הוא כדי להודות לה' על הניסים והנפלאות שאירעו לנו, נקבע מקומה של תפילה זו גם ב[[תפילת שמונה עשרה]] וגם ב[[ברכת המזון]] בברכת ההודאה{{הערה|1=שבת כד, א: "אם בא להזכיר מזכיר בהודאה . . אמר להו רב ששת כתפילה מה תפילה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה".}}. בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את התפילה לאחר אמירת 'מודים', קודם אמירת "ועל כולם", ובברכת המזון מוסיפים אותה באמצע הברכה השנייה לפני המלים "ועל כולם".

==נוסח אדמו"ר הזקן==
נוסח תפילת ועל הנסים:
{{ציטוט|תוכן='''וְעַל הַנִּסִּים{{הערה|הקטע פותח בוא"ו החיבור היות שהוא נאמר כחלק מברכת ההודאה, והוא בא בהמשך לשאר הדברים עליהם צריכים להודות שהוזכרו קודם לכן בברכה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו . . על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך . . ועל הניסים ועל הפורקן . . שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.'''

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:
}}

==ביאורי הרבי==

בתורת החסידות התבארו פרטים שונים בנוסח תפילה זו, שכל מילה בה מדוייקת בתכלית:
*'''וְעַל הַנִּסִּים . . שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:''' הנוסח בפתיחת תפילת 'ועל הניסים' שווה בחנוכה ופורים מכיוון שהם מכוונים כנגד דרגות נצח והוד, עד שיש מחלוקת איזה מהם כנגד נצח ואיזה כנגד הוד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1534&CategoryID=540 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, הערה 2].}}.
*'''בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:''' ההקדמה של מרדכי לאסתר מורה על כך שהוא היה העיקר ואסתר רק טפלה לו גם בנוגע לכל ההתרחשויות המופיעות במגילה, אלא שבנוגע לקביעת הנס כחג לדורות המגילה נקראת על שם אסתר היות שבשם זה מתבטא תוכן הענין של פורים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/137/index.htm שיחת חג הפורים תשכ"ו].}}.
*'''בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:''' הדגש על שושן כמקומם של מרדכי ואסתר, מורה על המשמעות הרוחנית של העיר, שבהיותה 'מוקפת חומה' מורה על שלימות ביראת השם ובכל עניני התורה{{הערה|על פי דברי חז"ל (פסחים פז, א) "חומה זו תורה".}}, ומזה נמשך גם יראת השם בכל היהודים וממילא גם נפעל הנס{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/24.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}.
*'''כְּשֶׁעָמֵד עֲלֵיהֶם:''' דווקא '''עמידתו''' של המן היא זו שהביאה לכך שכל היהודים '''עמדו''' במשך שנה שלימה במסירות נפש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/120/index.htm#_ftn233 מאמר 'וקבל היהודים' שושן פורים קטן תשכ"ז]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15879&st=&pgnum=124 מאמר 'וקבל היהודים' פורים קטן תרפ"ז].}}.
*'''הָמָן הָרָשָׁע:''' מפני שהמן היה מזרע עמלק שהמהות שלו היה קליפת הגסות והישות, הוא רצה להשמיד את כל היהודים, שנקראים על שם יהודה, לשון ביטול והודאה, המסמלים את ההיפך הגמור ממנו{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמוד קמ.}}.
*'''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד:''' כנגד שלושת הבקשות שביקש, כתוב בו שלוש פעמים לשון 'נפילה', "אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, אגרות קודש עמוד פט.}}, ולשונות אלו הם כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה, המקור הרוחני של נשמות ישראל{{הערה|סידור מהרי"ד חלק א' קיח, ב.}}.
*'''מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד:''' בחג הפורים האירה אצל כל היהודים, מהגדול ביותר ועד הקטן ביותר, בחינת המסירות נפש, הנרמזת בתיבות 'יום אחד', היות שבחינת ההתקשרות וההתאחדות עם 'יחידו של עולם', היתה בגילוי, באופן של 'יום'{{הערה|שיחות קודש תשל"ח חלק ב' עמוד ג'.}}.
*'''וּשְׁלָלָם לָבוֹז:''' מזכירים זאת אף על פי שביחס לגזירה של להשמיד להרוג ולאבד השלל לא נחשב למאומה, כי גם זו היתה מעצת המן, שלמרות שבדרך כלל נכסי הרוגי המלך הולכים לאוצר המדינה, הוא נתן רשות לכל אזרח שרוצה לבוז את הרכוש, וכך להבטיח שלכולם יהיה אינטרס להרוג את היהודים כדי לבוז את שללם לעצמם{{הערה|שיחת חג הפורים תשל"ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/345041/ ביאור מקיף בעניין השוכח לומר "ועל הניסים"]''', מאת המרא דאתרא בד"צ קראון הייטס הרב יוסף ישעי' ברוין, באתר {{אינפו}}

{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]