עריכת הדף "
גבורות ממותקות - המתקת הגבורות
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''גבורות ממותקות''' ו'''המתקת הגבורות''' הם אופנים שונים כיצד ניתן לקחת את ה[[גבורות]] והדינים הקשים ולפעול שיהיו מתוקנים ומתוקים. על אף הדמיון בין המושגים, המתקת הגבורות בחסדים הוא '''ההיפך''' מגבורות ממותקות{{הערה|תקס"ח עמ' תמ"ה}}. היינו, בגבורות ממותקות '''הגבורה''' היא הנראית, ואילו בהמתקת הגבורות מתבטלת הגבורה ונראה רק '''החסד'''. ==גבורות ממותקות (גבורה שבחסד, אור החסד בכלי הגבורה)== גבורות ממותקות{{הערה|אוה"ת תולדות ק"מ.}} הן גבורות שפנימיותן היא חסד, פעולה שהיא גבורה אך כוונתה ומטרתה חסד. כגון אב המנקה את בנו בעוד התינוק צורח במר לו, או הלקאת החוטא (ע"י בית דין) כדי לנקותו מעוונות. בלשון הקבלה: בשם אלוקים (גבורה) יש מאה ועשרים צירופים{{הערה|והיינו "חשבון עצרת", שחמש אותיות אפשר לסדר במאה ועשרים אופנים שונים.}}. הפנימיות שלו הם ע"ב צירופים הראשונים - גמטריה חס"ד, וחיצוניותו הם מ"ח הצירופים האחרונים - דינים קשים{{הערה|נלמד בכתבי האר"י מהפסוק "אדמת בני '''ח"ם''' – גמטריה מ"ח.}}. ==המתקת הגבורות בחסדים{{הערה|ביאור על התניא לר' שמואל גרונם אסתרמן, פרק ל"א.}}== בכללות ישנן שלוש דרגות בעבודת מיתוק הגבורות, והן מקבילות לשלושת השלבים הכלליים בעבודת היום: ===ההכנה לתפילה - מינה וביה אבא לשדי' ביה נרגא=== תחילת התפילה היא סיפור תרומת הדשן (שנבלע במקומו({{הערה|פירש"י עה"ת ויקרא א' י"ז.}} - הרחקת הרע. זהו על דרך מים רעים שמוסיפים עליהם מים מתוקים עד שנהיים ראויים לשתיה תחילת העבודה היא אתכפיא. ידית הגרזן לחטיבת העצים נלקחת מעצי היער עצמם. הגרזן הוא משל לנפש האלוקית. נפש האלוקית עצמה לא יכולה לפעול ישירות על הבהמית (כי אין ביניהן שום קשר ויחס) וכדי שתוכל לפעול בה נלקחת ה"ידית" שלה מנפש הבהמית עצמה. תוכן עבודה זו הוא לעורר בעצמו עצבות על עוונותיו. עצבות זו היא "הטוב שבנוגה", ועל ידה נכפפת קליפת נוגה עצמה. הרע דנפש הבהמית נעשה כפוף מהטוב שבנפש הבהמית. מיתוק הגבורות באופן זה לא הופך לגמרי את מהות המידות, אלא רק שבשעה זו בטלו רצונותיו הזרים ברתיחת הדמים. ===התפילה עצמה - המתקת הגבורות בשורשן=== התפילה עצמה היא בשמחה. בשעת התפילה הופך הרע לטוב - אבל לא עצם הרע (שלכן יכול לשוב ולהתעורר אחר התפילה). . זהו על דרך המתבאר בתניא{{הערה|פרק כ"ז}} לגבי דברים שמצד עצמם הם מרים אך ע"י תיקון נעשים מעדנים חריפים להשיב הנפש עיקר המתקת הגבורות הוא לעורר גבורות קדושות ממקור ושורש הגבורות – המתקת הגבורות '''בשורשן'''. להתבונן{{הערה|היינו, כי בינה היא שורש מידת הגבורה.}} בגדולת ה' אשר חטא לו{{הערה|תניא פרק כ"ז.}}, להיות "ממארי דחושבנא" ולעורר רחמים רבים על נפשו. כשיעשה זאת '''ממילא''' תתגלה מדת האהבה שבנפש האלוקית עד שגם הנפש הבהמית ישוב לאהבה את ה' ברשפי אש, והיינו, שהמידות רעות '''עצמן''' דנפש הבהמית יהפכו להשתוקק ולאהבה את ה' (ולא באופן של אתכפיא בלבד). והנה, הגם שע"י המתקת הגבורות בשורשן נתהפך מאהבת התאוות לאהבת ה', אין זה אלא '''שחפץ ומשתוקק''' להבטל ולהכלל, אבל בפועל עדיין אינו נכלל ממש באלוקות. ===לימוד התורה שאחר התפילה - המתקת הגבורות בחסדים=== רק כאן הופך באמת עצם הרע לקדושה ממש, שלימות העניין דאתהפכא חשוכא לנהורא. המשל לזה הוא המתקת המים המרים ע"י תחבולה: להשליך לתוכם דבר מר ממהות מרירת המים, באופן שיקלוט כל המרירות לתוכו{{הערה|ואף שאפשר שבמשל בגשמיות אינו נמצא תחבולה כזו, אבל בנמשל ברוחניות יובן מזה העניין היטב.}} – וע"י זה יטהרו המים{{הערה|אבל לא נעשו ע"י זה מתוקים או חריפים, אלא רק שבטל מרירותן באופן שאחר כך בנקל לתקן אותם ע"י תערובת עם מים מתוקים.}}. בשני האופנים הקודמים המתקת הגבורות דנפש הבהמית היא ע"י '''הגבורות''' דנפש האלוקית (או שורשם שב'''בינה'''), וכאן הוא באופן נעלה יותר – ע"י '''החסדים''' דנפש האלוקית (ששורשם מ'''חכמה'''). תורה ומצוות הן '''חסד''' ה', שנתן לנו אותם במתנה "מלמעלה"{{הערה|בשונה מעבודת האדם שהיא "מלמטה למעלה", ועניינה "גבורות"}}. ע"י קיום תורה ומצוות "לשמה" (שבא ע"י הקדמת התפילה, כבפסקאות הקודמות), הופכות הגבורת למהות חסדים ממש (שלמעלה מבחינת המיתוק ע"י בינה){{הערה|ו'''מעין''' זה הוא גם בשמחה של מצווה, או השמחה בשעת התפילה כדי לעשות נחת רוח ולא כדי לרוות את צמאונו.}}. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף