עריכת הדף "בן ציון שניאורסון"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]] | [[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]] | ||
הרב '''בן ציון שניאורסון''' | הרב '''בן ציון שניאורסון''' היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה נכד של ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]]. | ||
== | ==קורות חייו== | ||
הרב בן ציון נולד | הרב בן ציון נולד בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. | ||
למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{ | למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל נישואים נישא למרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]]. | ||
בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] | בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]]. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערת שוליים|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק – שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי – ועליו רשום "נסענו".}}. | ||
באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{ | באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על-ידי זקני אנ"ש בתל-אביב.}}. | ||
הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים | הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים היתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]]{{מקור}}. | ||
כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[ | כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[שמריה גורארי']], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז תש"כ היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}. | ||
ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{ | ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערת שוליים|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.}}. | ||
באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו | באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו ע"ז לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'. | ||
בין [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]], לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה. | בין [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]], לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה. | ||
נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]], ונקבר | נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]], ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים, ירושלים. | ||
ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים. | ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים. | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
[[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]] | [[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]] | ||
מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה | מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה ארצה יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]]. | ||
מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה. | מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה. | ||
גם לאחר | גם לאחר הסתלקות הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]]. | ||
היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה. | היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה. | ||
היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים. גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא | היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים... גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא אהבה ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה. | ||
בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה. | בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה. | ||
נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב | נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב שבת קודש [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}. | ||
לאחר פטירתה הוחלט | לאחר פטירתה הוחלט ארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של ר' בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיימה סיום כתיבת ספר התורה. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורה 51: | שורה 51: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"] | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות] | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל-אביב העלו זכרונות] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שניאורסון בן ציון]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שניאורסון בן ציון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שניאורסון בן ציון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|שניאורסון בן ציון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ | |||