עריכת הדף "רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)" (פסקה)

===קבלת הנשיאות===
בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[וויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.