עריכת הדף "ספירות הגנוזות וספירות אין קץ" (פסקה)

==סיבתם, והבחינות הנמשכות מהן==
===סיבתם===
סיבת הספירות אין קץ היא האור עצמו. היינו, שעניינן הוא לגלות '''אותו'''. ומכאן מובן מדוע הן פשוטות בתכלית: דמכיון שעניינן לגלות את האור '''שהוא''' פשוט בתכלית, נמצא שכל עניינן הוא לגלות את '''הפשיטות''' שבו.

לעומת זאת, סיבת הספירות הגנוזות הוא עניין הגבול שבאוא"ס. והיינו, מכיון שאוא"ס כולל בתוכו את '''כל''' השלימויות, הכרח לומר שכולל בתוכו גם את כח הגבול (אור הגבול), וכח זה מתגלה בעניין של גבול – דוקא עשר ספירות (עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשר).

===הבחינות הנמשכות מהן===
מספירות אין קץ נמשך אחרי הצמצום האור הסובב כל עלמין, ואילו מעשר ספירות הגנוזות נמשך האור הממלא – הספירות הגלויות.

והטעם לזה, מכיון שספירות אין קץ עצם עניינן הוא להיות מופשטות מגדר ספירות, לכן גם למה שנמשך מהן אחרי הצמצום אין שום גדר וצורה אלא הוא "מקיף", וסובב את העולמות בשווה{{הערה|ראה בתניא פרק מ"ח ש"מקיף" אין פירושו שאינו נמצא בתוכם אלא שאינו '''מורגש''' בהם – היינו, מכיון שאינו נתפס בהם.}}.

אבל עשר ספירות הגנוזות, מאחר וגם לפני הצמצום הן שייכות ל"הגדרה" (ומה שהן "פשוטות" הוא רק מכיון שהן כלולות במקורן – אבל לא מצד מהות עניינן שלהן עצמן), מה שנמשך מהן אחרי הצמצום גם הוא בחינה של "הגדרה" – עשר ספירות הגלויות{{הערה|ראה ד"ה מי מנה תער"ב, דרוש ג' שיטות קרוב לסופו (בדרמ"צ ח"ב עמ' שטו א), המשך תרס"ו עמ' קפה – קפט, וד"ה נשא תערב.}}.