עריכת הדף "חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)" (פסקה)

====באירופה====
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}

מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה [[פוקינג]], וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.

אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.

בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}.

חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.

כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947).

הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).