עריכת הדף "מלחמת ארבעת המלכים את החמישה" (פסקה)

===ויתן לו מעשר מכל===
כששב אברהם מהמלחמה לאחר הניצחון, יצא לקראתו מלכי צדק מלך שלם שהיה כהן לא-ל עליון, ואברהם נתן לו [[מעשר]], "וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל"{{הערה|בראשית יד, כ.}}.

[[הרבי]] מקשה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 68.}} מדוע [[הרמב"ם]]{{הערה|הל' מלכים ריש פרק ט'.}} כשמפרט את המצוות שקויימו קודם מתן תורה על ידי [[אדם הראשון]], [[נח]], [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]] ו[[עמרם]] - הוא אומר "ויצחק הפריש מעשר". הרי אנו מוצאים את הפרשת המעשר כבר אצל אברהם, בחזרתו ממלחמת המלכים.

ומבאר הרבי בדעת הרמב"ם, שגדר המעשר שמסופר בתורה אצל אברהם, לא היה כמעשר רגיל שבימינו, אלא כמעשר משלל המלחמה כמו ב[[מלחמת מדין]]. שמעשר זה אינו נוהג לדורות. בשונה מיצחק שהפריש מעשר מגידולי הקרקע שלו באופן הנהוג בימינו.

ובפנימיות, אברהם הפריש מעשר אחרי שהוא ראה ניסים גלויים. אחרי שיצא למלחמה כנגד ארבעה מלכים אדירים, ולא רק שניצח במלחמה, אלא שאף לא היו אצלו אבידות כלל. לכן אין כל פלא שאברהם הפריש מעשר. היה ברור שהניצחון הזה שייך לה', לא לו.

יצחק, לעומת זאת, הפריש מעשר מיבול שהוא עמל ויגע חודשים ארוכים כדי לייצר אותו. מתוך תחושה ברורה שגם ה[[טבע]] הוא [[נס]]. הרווחים שהושגו בעמל כפיים, גם הם מברכת שמים.
לכן הרמב"ם לומד את מצוות המעשר דווקא מיצחק. כי מצוות המעשר כיום, הוא מעשר שבא דווקא אחרי עבודה קשה ושגרה. כשיהודי מפריש [[צדקה]] מדי חודש, הוא מבטא בכך את הכרת התודה לה'.