עריכת הדף "תומכי תמימים ליובאוויטש" (פסקה)

==מבנה הישיבה==
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]
בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס"א]] הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס"ט]], עמ' 332.}}.

לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, וב[[טבת]] [[תרס"ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס"ו]] החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ"ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע"א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע"ב]].}}.

בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.