הצגת המקור של הדף "מדינת ישראל"

===חגיגת יום העצמאות===
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
הרבי שלל את אמירת ה[[קריאת ההלל|הלל]] ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי [[ברכה]] לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: "האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם?"{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}. בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

ביחידות עם הרב [[משה צבי נריה]], לאחר שנשאל הרבי מדוע חסידי חב"ד אינם חוגגים את יום העצמאות, אמר הרבי כי השאלה צריכה להיות מדוע חסידי חב"ד אינם צמים ביום העצמאות... הרב נריה התבטא על כך כי ידע על החריפות של חב"ד בנוגע ליום העצמאות, אך לא ידע שזה עד כדי כך{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_37.html בחב"ד 'חוגגים' או 'צמים' ביום העצמאות?! כך השיב הרבי בחריפות] באתר [[לחלוחית גאולתית]].}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזיכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

כשהיה דינר לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ברחוב העצמאות שלחו הזמנה לרבי והרבי סימן שיוציאו את המילים "רחוב העצמאות" מההזמנה{{הערה|מפי הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]]}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תש"פ]], נבחרה חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות. הנימוק כפי שנמסר על ידי שרת התרבות בשם הוועדה הוא "שהיא מסמלת את הערבות ההדדית, הכנסת האורחים החמה ואהבת המדינה, המאפיינות את מלאכת הקודש של בתי חב"ד בעולם, שהקימה ביחד עם בעלה את בית חב"ד בקטמנדו לפני כ-20 שנה". כשבוע לאחר מכן, היא ביטלה את השתתפותה על פי בקשת בית דין רבני חב"ד.