עריכת הדף "יחוד אחור באחור" (פסקה)

==באותיות האל"ף-בי"ת==
ב[[אותיות האל"ף-בי"ת]] צורת האותיות מרמזת על התוכן הרוחני שלהם, וכך גם היחס בין האותיות בסדר שהן מסודרות אחת אחרי השניה.

צורתה של האות [[גימ"ל]] הינה עם הפנים כלפי האות [[דל"ת]], אך האות ד' מפנה את העורף שלה – הצד האחורי - כלפי האות גימ"ל, מה שמבטא את העובדה שהן אינן 'מסתכלות' אחת על השניה, וההשפעה ביניהם מתקיימת באופן של 'אחור באחור'{{הערה|דוגמת הכלה שמתביישת מהחתן, היות שהאות דל"ת המאוחרת בסדר האותיות, היא בחינת המקבל מהאות גימ"ל שלפניה, כאשר דוקא האו"ת דל"ת היא זו שמפנה את העורף. למרות שהאות גימ"ל מפנה את הפנים שלה כלפי האות דל"ת והביטוי המדוייק של זה בקבלה הוא 'פנים באחור' – זה נכלל בהגדרה הכללית יותר של 'אחור באחור', כיון שכל מה שאינו יחוד חיצוני בחינת 'פנים בפנים', הוא יחוד חיצוני ברמה כל שהיא, ונקרא בשם 'אחור באחור'.}}.

כפי שהוסבר קודם, היחוד החיצוני של 'אחור באחור' הוא הקדמה ליחוד פנימי של 'פנים בפנים', וגם דבר זה בא לידי ביטוי בסדר האותיות, שלאחר היחוד החיצוני של 'אחור באחור' באות דל"ת, מגיעה האות [[ה"א]] שבצורתה – האות [[יו"ד]] מופנית כלפי ה'פנים' של האות וה'פנים' של האות פונות כלפי האות יו"ד – יחוד פנים בפנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/22/153.htm תורת שמואל תרל"ג חלק א' עמוד קנג].}}.

בדומה לאות דל"ת, כך הוא גם באות [[צדי"ק]] עצמה, שהצורה שלה מורכבת מהאות [[נ|נו"ן]] ואות יו"ד הפוכה{{הערה|על פי צורת הכתב שהורה האריז"ל.}}, שמסמלת גם היא את אופן היחוד של 'אחור באחור'{{הערה|באופן מפורט יותר, האות יו"ד מורה על [[חכמה ]] (זו האות הקטנה ביותר שצורתה דומה לנקודה, על דרך 'נקודת החכמה', ובצורת כתיבת סת"ם, כל אות מתחילה בכתיבה של אות יו"ד, על דרך החכמה שהיא ראשית השתלשלות הכוחות מהנפש), והאות נו"ן מורה על [[בינה]], והיחס בין חכמה לבינה מכונה בחסידות 'אב ואם' (פרק ג' בתניא, ועוד), וכאשר היו"ד והנו"ן (אב ואם) מפנים עורך זה לזה, נחשב הדבר ליחוד אחור באחור.}} כשהמשפיע והמקבל לא מפנים את הפנים זה לזה{{הערה|המשך 'באתי לגני' של אדמו"ר הריי"צ אות ח', ובמאמרים שמבארים אותו – דיבור המתחיל "באתי לגני" תשי"ח הראשון, ליל שבת קודש פרשת בשלח, י"א שבט.}}.