עריכת הדף "תהלים ס"ט" (פסקה)

==בחסידות==
*'''נחר גרוני''' - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, [[מיצר הגרון]] מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'{{הערה|תורה אור ויצא כב, ב.}}.
*'''ואוהבי שמו ישכנו בה''' - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות [[תשובה מאהבה]], כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.}}.
*'''אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר''' (תחילת [[תהילים ע'|מזמור ע']]) - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב ש[[נשיא הדור]] מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/430.htm הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב].}}, ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/20/index.htm קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב].}}.