עריכת הדף "שלמה מנחם מענדל חן" (פסקה)

==עסקנות הכלל==

בשנת [[עת"ר]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]]. ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר' מענדל היה יד ימינו בועידה, הוא סידר את מסמכיו הקשורים בועידה, השתתף בדיונים, הגן על דיעותיו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'"{{הערה|פרוטקולי הועידה, בית הספרים הלאומי, [[ירושלים]].}}. 

באותה אסיפה הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו [[אדמו"ר הרש"ב]] בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני [[קנאה|מקנא]] ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.

בעת [[משפט בייליס]] בשנת [[תער"ב]], שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את [[אדמו"ר הרש"ב]], מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ואת ר' מענדל.

במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לענייני הכלל. כאשר בשנת [[תרע"ז]] בני ניעז'ין התלוננו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרב הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר"{{הערה|אגרת מיום ד' [[ניסן]] [[תרע"ז]], [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}}.