עריכת הדף "ניגון והיא שעמדה" (פסקה)

==משמעות הניגון==
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם. 

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.

בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.

[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.