עריכת הדף "מסכת חולין" (פסקה)

=== שחיטת הבהמות בבית יוסף לשבטים ===

במסכת{{הערה|צא, א.}} מובא כי [[יוסף הצדיק]] אמר לאשר ביתו לפרוע את בית השחיטה בנוכחות השבטים, אך [[רש"י]] בפירושו על התורה אינו רומז על כך שזו הייתה שחיטה כשרה. הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=195 לקוטי שיחות עמ' 181 (עמ' 195)].}} מסביר, כי כנראה שאדם זה היה נכרי, שהרי לא מובא שזה היה מנשה, ואם כן בלאו הכי שחיטת נכרי פסולה. 

אלא שהענין תלויה בחקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. ובפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח, ואם כן לפני מתן תורה לכאורה לא שייך הפסול של שחיטת נכרי. ואם כן שוב קשה מדוע לא רומז [[רש"י]] על ענין השחיטה.

אך דוחק לומר שהנכרי היה בקי בכל הלכות השחיטה, ובפרט לפי הפוסקים{{הערה|1=ראה גם [[רמב"ם]] הלכות שחיטה פ"ד הי"ב.}} שסוברים שפסול של שחיטת עכו"ם הוא בהיותו עובד עבודה זרה{{הערה|וכפשטות לשון המשנה בחולין שם.}} ולא בהיותו בן נח ולא ישראל, ואם כן פסול זה שייך גם לפני מתן תורה, ומכיון שהמצרים היו עובדי עבודה זרה היה להם אסור לאכול משחיטת מצרים, ועוד, שהרי השבטים לא יכלו לאכול משחיטת הנכרי, מכיון שלא ידעו שיוסף יהודי וציווה לשחוט כשר, ומכיון שבלאו הכי לא היו יכולים לאכול מזה, וגם ליוסף היה אסור להביא להם מצד לפני עוור לא תתן מכשול - על דבר "רצה לאכול [[בשר]] נבילה ועלה בידו [[בשר]] טלה", לכן לא היה כל ענין לשחוט כשר.

למעשה משמע בפסוק שהשבטים כן אכלו, ובדוחק אפשר לומר שאכלו מפני יראת המלכות, אך הרבי מדייק שבפסוק למעשה לא נכתב כלל שאכלו אלא רק "וישתן וישכרו".

אך במסקנת הדברים הרבי מחדש, כי יש לומר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.