עריכת הדף "תהלים קט"ז" (פסקה)

==בחסידות==
*'''שומר פתאים השם''' – הקב"ה שומר אפילו על כאלו שאין בהם דעת לשמור על עצמם, ורבי עקיבא בחסידותו דרש פסוק זה גם מלשון 'פתיא' שבכרכי הים קוראים כך לילדים קטנים, שהקב"ה שומר על בניהם הקטנים של הרשעים שיחזרו בתשובה ויהיה להם חלק לעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 184.}}.
*'''דלותי ולי יהושיע''' – ביחס לקב"ה שהוא אין סוף, וכן ביחס למעמד ומצב של בני ישראל כפי שיהיה בגאולה, באיזה מצב שיהודי לא יהיה, הוא נחשב 'דל', והוא זכאי לישועה של הקב"ה, שירומם אותו ממצבו ויושיע אותו{{הערה|משיחת ליל ד' דחול המועד סוכות ה'תש"נ.}}.
*'''אתהלך לפני ה' בארצות החיים''' – פשט הפסוק מדבר על ארץ ישראל, אך הפסוק נוקט בלשון רבים היות שרומז בפנימיות על עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, שמבטאים ב' ענינים בעבודה: המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה{{הערה|ד"ה וה' אמר המכסה אני ה'תשל"ז, ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד רי.}}.
*'''כוס ישועות אשא''' – אדמו"ר הריי"צ אמר שספר התהלים של דוד הוא בבחינת 'כוס ישועות אשא', שיחד עם זה הוא מגביה למעלה, הוא גם ממשיך ישועות{{הערה|משיחת שבת בראשית ה'תשי"ג. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ד. ד"ה מצוותה משתשקע החמה ה'תשי"ג. ד"ה ויצא ה'תשכ"ו.}}
*'''יקר בעיני ה' המותה לחסידיו''' – אדמו"ר הריי"צ מפרש שבעיני הקב"ה יקר וחביב ה'מוות' והביטול שחסידיו פועלים בנפש הבהמית שלהם (וגם 'הריגה קטנה' שהורגים חלק מהנפש הבהמית, זה נחשב 'הריגה'){{הערה|ספר המאמרים תרפ"ח עמוד קא. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד רסג ד"ה אני לדודי ה'תשל"ב. ד"ה ליהודים היתה אור ה'תשט"ז.}}.