עריכת הדף "קונטרס בך יברך ישראל" (פסקה)

==תוכן השיחה==
{{ציטוט צף|ובפרט שדורנו זה הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון לגאולה – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא הכריז והודיע כמ"פ, שכבר סיימו הכל ועכשיו צריכים רק לקבל את משיח צדקנו בפועל ממש – במילא מובן, שאם בינתיים היה ענין של הסתלקות, כפי שהיה בכ"ב שבט ארבע שנים לפני זה (שנת ה'תשמ"ח), הרי זה אך ורק בכדי לפעול את העליה היחידה שנותרה – העליה דהגאולה האמיתית והשלימה|שיחת כ"ב שבט. אות ג.}}

כ"ב בשבט, יום פטירתה של הרבנית, חל באותו החודש בו חלים יום ה[[הסתלקות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] – י' בשבט, ויום קבלת הנשיאות של [[הרבי]] – י"א בשבט. כל זאת ב[[חודש שבט]], שהוא החודש ה[[אחד עשר]].

שלושת התאריכים קשורים זה בזה. כ"ב בשבט משלים את העבודה שהחלה בי' בשבט ומוסיף בה.
כדי להבין את הקשר, יש להתבונן לעומקו של התאריך, בדברי הרבי, ולמצוא בהם את האמור לגבינו:

במספרים ניתן להגדיר זאת כך – תכלית העבודה היא המשכת ה[[אחד עשר]] ב[[עשר]], חיבור ואיחוד של עצמותו ומהותו של הקב"ה עם העולם. ב[[מתן תורה]] נעשה גילוי כזה בעולם באופן זמני כשהכוונה היא שעל ידי נתינת כוח זו יוכלו ישראל, על ידי עבודתם, להמשיך את הגילוי הנעלה באופן נצחי.

בדברי הרבי על עבודה זו מתייחס הרבי לשלושה שלבים ותקופות:
השלב הראשון הוא יום ההסתלקות של אדמו"ר הריי"צ ביום העשירי בחודש האחד עשר.
השלב השני הוא היום שלאחריו – י"א שבט, קבלת הנשיאות ביום האחד עשר בחודש האחד עשר.
והשלב השלישי החל עם הסתלקות הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט תשמ"ח, ביום כ"ב שערכו הוא אחד עשר כפול שתיים, בחודש האחד עשר.

מסביר הרבי שתקופות אלו מבטאות שלוש דרגות: האחת – הכנת העולם לקבלת דרגה גבוהה יותר – שלמעלה מהעולם. אולם עדיין העולם מוגבל והדרגה המודגשת היא "עשר".
התקופה השניה היא גילוי אורות נעלים שהעולם יכול להכילם, אך עדיין אין איחוד בין ה"עשר" ל"אחד עשר".
התקופה השלישית מתבטאת במספר כ"ב – אחד עשר כפי שהוא מאוחד עם עשר, על ידי אחד שלמעלה משניהם – אחד עשר כפי שהוא כפול וכולל הן את החודש (המקבל) והן את היום (המשפיע). זהו איחוד מושלם שמשמעותו "צחצחנו כבר את הכפתורים וכל שנותר הוא לקבל פני משיח צדקנו"!

ביטוי לדברים מראה לנו הרבי בשמה של הרבנית: חיה מושקא – רמז על חיות פנימית. מושקא – ביטוי לריח טוב המרמז על חיות מקיפה כריח המקיף את האדם. איחוד שניהם בשם אחד רומז על איחוד המקיף עם הפנימי, התלבשות האור הנעלה, המקיף, בפנימיות, בעשר כוחות הנפש, על ידי גילוי עצם הנשמה המאוחד עם עצמותו ומהותו של הקב"ה.

הנה כי כן, יום הבהיר כ"ב שבט מהווה את השלב האחרון בהכנת העולם לגאולה אשר פועל את הגאולה תיכף ומיד ממש.