עריכת הדף "יעקב בצלאל ז'ולטי" (פסקה)

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|ממוזער|פסק הדין בעד [[הרבי]]]]
הרב ז'ולטי העריץ את חב"ד ואת הרבי ובמסגרת נסיעותיו הרבות היה פוגש את [[שליח|שלוחי חב"ד]], והביע התפעלות ממפעל השליחות של הרבי.

בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב ז'ולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]]}}.

הרב ז'ולטי ביקר אצל הרבי בשנת [[תשל"ב]]. באותה שנה שלח לרבי מכתב לרגל היכנסו לשנתו השבעים.

השתתף בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]], והיה הנואם הראשי ב[[התוועדות]].

בשנת [[תשל"ו]] שלח ל{{ה|רבי}} את ספרו "משנת יעב"ץ" וכתב בהקדמה: {{ציטוטון|לכבוד גאון ישראל וקדושו האדמו"ר שליט"א, מוגש בהוקרה ובהערצה. המחבר}}

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ט]] שלח שוב מכתב ברכה ל{{ה|רבי}}, בשם כל תושבי ירושלים.

הרב ז'לוטי נלחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] והכריז על יום תענית ציבור, כדי לפעול לתיקון החוק, יוזמה שזכתה להסכמתו של הרבי. הוא צורף לועדת רבנים מיוחדת שארגן [[הועד למען שלימות העם]]. כמו כן הצטרף למערכה למען [[שלימות הארץ]] ופרסם פסק הלכתי בו כתב: {{ציטוטון|תבנא לדינא מכל האמור, יש איסור תורה להחזיר כל שעל מאדמת ארץ ישראל לצפרים}}.

בשנת [[תשמ"ב]] הגיע הרב ז'לוטי ל[[יחידות]] אצל הרבי ושהה שם במשך שעה ארוכה, במהלך היחידות סיפר לו הרבי שהוא חרד על קדושתה ושלמותה של [[ירושלים]], אולם מנגד עודד אותו להמשיך עם שיטת הלימוד המיוחדת שהנהיג בישיבתו.

הרב ז'ולטי הקפיד [[לימוד הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים|למסור שיעור בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים]] כתקנתו של הרבי.