עריכת הדף "יוון" (פסקה)

==לשון יוונית==
הלשון היוונית{{הערה|שם=דמ|הבא לקמן, הוא מתוך [[דבר מלכות מקץ]].}}, היא מיוחדת מכל שאר הלשונות, עד שה[[תורה]] [[נביאים]] ו[[כתובים]], יכולים להיכתב רק ביוונית (חוץ מ[[לשון הקודש]]){{הערה|[[מסכת מגילה|משנה מגילה]] ח, ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|מגילה ט ב.}}, דורשים זאת מהפסוק{{הערה|נח ט כז.}} {{ציטוטון|יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם}}. ש"יפיותו של יפת (הוא לשון יוון לשונו יפה משל כל בני יפת{{הערה|רש"י}}) יהא באהלי שם" - בתורת בני ישראל. 

ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|פרק א הלכה ט.}} נאמר ש{{ציטוטון|בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית}} - שרק ביוונית התרגום יכול לצאת מדוייק. ה[[רמב"ם]] מבאר את הטעם{{הערה|בפירוש המשניות שלו תחלת פרק ב.}}, כי מכיוון שחכמים תרגמו את התורה ליוונית עבור תלמי המלך, היו בקיאים בלשון זו ודיברו אותה כ[[ארמית]]{{הערה|אליה היה תרגום מאז [[מתן תורה]] והתחדש אצל [[אונקלוס]].}}.

בשנת ג'תקט"ו, תרגם תלמי המלך את התורה ליוונית. בשביל להבטיח שהתרגום יצא מדויק, זימן 72 [[חכמים]] יהודים, ובודד כל אחד בנפרד, בשביל שלא יתייעצו ביניהם לסלף דבר. למעשה, הזקנים תיקנו 70 דברים, שיַכול היה להיות מהם סיבה לטעות ו[[כפירה]] של [[עבודה זרה]]. ה' סייע בידם, וכל אחד תיקן את אותם השבעים שתיקנו כל חביריו.

על תרגום זה אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מסכת סופרים פרק א הלכה ז.}}: {{ציטוטון|היה היום קשה כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]}}. וש{{ציטוטון|[[חושך]] בא לעולם}}{{הערה|[[מגילת תענית]] בסופה.}}. הרבי מבאר{{הערה|שם=דמ}}, שהתרגום לכשעצמו היה דבר מאוד חיובי, כי היא המשכת והתגלות התורה עד למטה יותר; אלא, שהבעיה הייתה בנוגע להמשך - שיכול היה להרגם בשל כך דבר שלילי. כפי אשר באמת ארע, ובסיפור חנוכה, העריכו היוונים רק את ה[[שכל]] שבתורה, ולא את האלוקות שבה - בגלל תוצאות התרגום.