עריכת הדף "
חסידות סדיגורה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== שושלת החסידות == === הדור הראשון והשני === לאחר פטירת רבי שלום יוסף החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של [[רבי ישראל מרוז'ין]] המכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן", שייסד ובסיס את החסידות בסדיגורה. רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג. אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו רבי ישראל פרידמן, מחבר הספר "אור ישראל", שנפטר בשנת תרס"ז. אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה בויאן והקים שם את שושלת [[חסידות בויאן]]. === הדור השלישי === {{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השני)}} אחר פטירתו של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות בניו: רבי אהרן פרידמן - בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג. [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] - בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א. רבי שלמה חיים פרידמן (מכונה "ר' שלמה'ניו") - שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ווינה והפסיק לכהן באדמו"רות, אלא העדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל. === הדור הרביעי והחמישי === {{ערך מורחב|אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}} לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה חבר ב[[מועצת גדולי התורה|מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]], ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט. אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] כאדמו"ר. מרבית שנותיו באדמו"רות כיהן בעיר תל-אביב, ואף זכה להוראות מיוחדות מהרבי בקשר לכך, אך בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג. === הדור השביעי === {{ערך מורחב|ישראל משה פרידמן}} בנו היחיד של רבי אברהם יעקב רבי [[ישראל משה פרידמן]], שבחיי אביו כיהן כרב קהילת חסידי סדיגורה בלונדון, הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת אביו. הנהגתו של רבי ישראל משה היתה מעט שונה מאביו, שפנה רבות לכיוון הציבור הדתי-לאומי{{הערה|ואף כונה לא פעם "האדמו"ר של הכיפות הסרוגות".}} אלא התמקד בעיקר בהגדלת והרחבת מוסדות החסידות, בזה עסק כל ימי כאדמו"ר. לאחר שבע שנים בלבד מפטירת אביו, נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. === הדור השמיני === {{ערך מורחב|יצחק יהושע העשיל פרידמן}} רבי [[ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24, רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן]], לאדמו"ר תחתיו. לאחר פטירתו ב[[כ"א אב תש"פ]] החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון{{הערה|כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.}}. למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל]], כפי צוואת האדמו"ר.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף