עריכת הדף "ועידת פטרבורג תר"ח" (פסקה)

==הבחירות לצירים==
===כללי הבחירות===
לקראת שנת [[תר"ח]] החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה רבנים חדשה, בשונה מהאסיפה בשנת [[תר"ג]] אז הרבנים נבחרו על ידי משרד הפנים, הפעם הרבנים יבחרו על ידי [[בחירות]] כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות יהיה מעומד להשתתפות באסיפת הרבנים.

שר הפנים הקים ועד מיוחד לבחירות שבין שאר דאג:
*לקבץ את כל החומר למחלקותיו: 
#. שאלות והצעות דתיות, 
#.שאלות במנהגי ישראל, 
#. יחס היהודים אל העמים שהם גרים ביניהם, 
#. עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני דת, 
#. עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני יושר לבב.
*לקבוע מספר הנבחרים: 
#לפי מספר התושבים בתחום המושב ומחוץ לתחום המושב, 
#לפי סוגי הבוחרים 
# סוחרים משלמי מס גביה, בינוני ופחות, 
# בע"ב וחנונים, 
# בעלי מלאכה ופועלים, 
# רבנים ומשרתי הדת, 
# בעלי מדע, רופאים, עו"ד וכו'

וכן בין השאר הוא החליט:
*מספר הנבחרים לא יעלה יותר על שלשים וחמשה.
*לקבוע מספר הנבחרים אל הועידה לא יותר מששה אנשים.
*לקבוע שלשה נבחרים מאת פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה אחד יו"ר ולו שתי "דיעות" ושני סגנים, כל אחד מהם יש לו "דיעה" אחת.
*שלשה מהנבחרים יהיו בעלי השכלה גבוה — אקאדמיים — שני רבנים מפורסמים ואחד סוחר מפורסם.
*לקבוע זמן הועידה לחדש מארט או מאי 1848 — אדר שני או אייר תר"ח.

===תעמולת הבחירות של [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
בחודש [[תשרי]] [[תר"ח]] נודע לרב חייקן שהיה חבר בוועד הכללי שיסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על הבחירות לאסיפת הרבנים.

הידיעה הגיעה לידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוא כינס את הועד הכללי בשביל לדון לגבי האסיפה הזאת, ב[[א' חשוון]] [[תר"ח]] החליט הוועד הכללי כמה החלטות:
#. בעת שיפורסם דבר הבחירות לעשות תעמולה שהמשכילים לא יבחרו 
#.להפיץ ברבים שהמשכילים הם שקרנים שרוצים להכריח את ילדי ישראל ללמוד את תורת הגוים 
#.לסדר מרכזים בכל עיר ועיר שידאגו לעשות תעמולה.

מיד החל להתארגן מרכזים בכל עיר ועיר שדאג לפרסם תעמולה בתחלת חדש [[טבת]] כבר התקיימו מרכזים בערים בעיר [[ויטבסק]], [[מוהליב]], [[מינסק]], [[טשרניגוב]], [[פאלטאווא]] ו[[חרסון]], ומאוחר יותר ייסד הרב [[דוד לוריא]] מרכזים ב[[ביחוב]], [[וילנא]], [[בריסק]] ו[[קובנה]]. לכל המרכזים האלו היו גם מרכזים ראשיים בערים [[ליובאוויטש]] [[בבינוויטש]] ו[[מיסילה]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסר למרכזים לשלוח ציירם לכל עיירות שיפרסמו אודות מזימות המשכילים, להדפיס מאמרים עליהם ולהודיע על כוונתם להכריח את ילדי ישראל ללמוד ספרי אפיקורסים.

===התמודדות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבחירות===
ב[[ט"ו שבט]] [[תר"ח]] הגיע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מ[[אסיפת הרבנים תר"ג]] היו פקידי המשטרה מתייחסים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] באכזריות}} הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הדרת כבודו שר הפלך מודיע פקודת הרוממות מיום 20 סעפטעמבער 1847 לסדר בשנת 1848 ועידת רבנים ואנשי מדע לדון בעניני היהודים. ע"פ תוקף פקודה האמורה נוסד ועד משותף מפקידי שר הפנימי ושר ההשכלה לסדר את הועידה. יהודי אזרחי רוסיא יבחרו שלשים ושנים איש מועמדים — קאנדידטים — לחברי הועידה. אשר מהם יבחרו פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה, בהסכמת שרי הפלכים, ששה אנשים.

פקודת שר הפנימי היא לפרסם על אדות בחירת המועמדים בהקדם, ואשר ליום 15 מארט 1848 יתקבלו בלשכת הועד המיוחד לסדר ועידת הרבנים ואנשי מדע היהודים, בלשכת האמונות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי.

בית פקידות שר הפנימי מפקד להודיע את האזרח נכבד הצדיק ר' מענדיל שאכנ וויץ מליובאוויטש כי יבחר בתור מעומד — קאנדיד„ט — מפלך מאהליב, כי בוודאי יבחר אחד מששה חברי הועידה.}}

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בתגובה שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתומדד לבחירות, לאחד שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות זה עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[בחירות]]

===תוצאות הבחירות===
אודות התעמולה של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים.

על אף הניצחון המוחץ לחרדים בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים.

ששת הנבחרים לאסיפה היו: י"ור האסיפה אליעזר לישפיץ, שני מלומדים מר וורביל , ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.

אליעזר לישפיץ הסוחר ברנשטיין והמלומדים וורביל ואייכנבוים היו כופרים לגמרי בתורת ה' ומראשי עדת המשכילים, אליעזר לישפיץ בתחילה היה חרדי ואף קיבל [[הסמכה לרבנות]] אולם לאחר מכן ירד מן הדרך , הסוחרים בשקוויטש ולדברג היו אומנם חסרי מידע בנוגע ליהדות, אבל הם היו יראי שמים וחרדים. בהמשך שר הפנים אף הוסיף שני מרצים שירצו באסיפה בנושאי העם היהודי והלכותיו, שני המרצים היו ד"ר שטרן וד"ר פינסקר, אולם הרבנים בליטא יצאו מיד בקריאה להוציא אותם, משום שהם משכילים והם אף מתעסקים ב[[כישוף]] וכדומה ואינם ראוים להרצות על מנהגי ישראל, אף על פי כן החליט שר הפנים להשאיר אותם.