עריכת הדף "בדיקת חמץ" (פסקה)

==זמן הבדיקה==

זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע ושו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע ושו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלה.}}.

הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז אורח חיים סימן תלא ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}.

בדיקת חמץ קודמת ל[[תפילת ערבית]], כיון שתקנת חכמים לבדוק מיד בתחילת הלילה, ואילו זמן קריאת שמע ותפילת ערבית הוא עד חצות הלילה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תלא סעיף ו.}}; אך רק כשרגיל להתפלל ביחיד, אך אם רגיל להתפלל בציבור, ומתפלל כעת ביחיד, עליו להקדים ערבית לבדיקה, שמא ישכח להתפלל אחר הבדיקה{{הערה|שם סעיף ז.}}, וכן תפילת הציבור קודמת לבדיקה, כי אחר הבדיקה יהיה קשה לכנס את הציבור{{הערה|שם סעיף ח.}}.

מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן.}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם כאשר מתפללים ביחידות, הביא הרבי כי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]], והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז ע' 434.}}.