עריכת הדף "אברהם לוי סלווין" (פסקה)

==שליחות בגרוזיה==
בשנת [[תרע"ז]] ביקש ממנו [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע ל[[גרוזיה]], לסייע לרב [[שמואל לויטין]] בעבודת ה[[שליחות]]. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי [[רוסיה#ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]], נטל ר' אברהם את משפחתו{{הערה|משפחתו מנתה אז שלושה ילדים. הגדול בן חמש, הצעיר יותר בן שלוש, ותינוק בן שנה.}} ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי|יהודיות]].

התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה ל[[עיירה]] הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית [[שמן]] גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול.

ב[[מסירות נפש]] מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים.

ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ [[מקוואות]] ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרפ"ה]] רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת [[רב|רב הקהילה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

בשנת [[תרצ"א]] הגיעו לכותאיסי קבוצות [[תמימים|בחורים]] מ[[ישיבות תומכי תמימים]] שפעלו ברחבי [[רוסיה]], בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. ר' אברהם מונה לראש הישיבה.
כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית