עריכת הדף "רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)" (פסקה)

==בריאותו==
אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ"ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

הסתלקותו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו. 
בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.
מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.

ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.

בחורף [[תרס"ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.

[[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].