עריכת הדף "תפילת נחם" (פסקה)

== מקור התפילה ונוסחיה==
המקור לתפילה זו הוא ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מסכת ברכות ד, ג. תענית ב, ב.}}, המבוססת על ברכת ירושלים הרגילה של נוסח ארץ ישראל שהיה נהוג אז, יחד עם תוספת מיוחדת לתשעה באב. 

בנוסח הירושלמי פותחת התפילה ב"רחם"{{הערה|1=ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=48 שער הכולל פרק ט' סעיף כו].}}, וכך הוא גם בסדר רב עמרם גאון וב[[רמב"ם]], ובתיעודים מאוחרים יותר מופיע שהיה נהוג לחלק ולומר בליל תשעה באב ובשחרית 'רחם', ובמנחה 'נחם'{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/hamanhig/hamanhig04.pdf '''ספר המנהיג''', ווארשא תרמ"ה 1885], הלכות תשעה באב, עמוד 80}}.

הטעם למנהג לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב, הוא מכיון שהתוכן שלה הוא בקשת הגאולה, דבר המודגש בעיקר לקראת סיום הצום (שאז לפי המופיע בגמרא נולד מושיען של ישראל, ומתחיל להתנוצץ גילוי הגאולה), ולא שייך כל כך לתחילת הצום שאז מודגש האבל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6075&CategoryID=1309 שער הכוונות ענין ט"ב בסופו. הובא על ידי הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם אב תשי"א].}}.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}.

מי שנצרך לאכול בתשעה באב מחמת חולשה או מטעמי בריאות וכדומה ונטל את ידיו, צריך להזכיר תפילת נחם בברכת המזון, אך יש מחלוקת בנוגע למקום אמירתו{{הערה|ראו הצדדים וההכרעה שבזה בגליון 'שונה הלכות' מכון הלכה חב"ד פרשת דברים תשפ"ג.}}.