לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
תלמוד תורה אור מנחם אופקים
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריית התלמוד תורה== בשנת [[תשס"ו]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש אופקים והסביבה זאת לאחר שכמה פעמים וניסיונות של פתיחת תלמוד תורה לא צלחו. את המשימה נטל הרב יוסף יצחק יעקובוביץ' שלקח את הדבר ברצינות והחל לפעול במציאת מקום ומלמדים וייתן מהנה הולם לילדי אנ"ש ומקורבים מאופקים והסביבה. שנת הלימודים [[תשס"ז]] ולא נמצא מקום, הדבר גרם לייאוש רב, אך כחודשיים לפני פציחת שנת הלימודים מצא הרב יעקובוביץ' כמה מבנים ששכנו בצמוד לבית הספר הדתי לאומי 'מורשה', ולאחר בירורים קצרים נשכר המקום ובשיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר סודרו האישורים הנחוצים מול משרד החינוך והמקום היה מוכן לקראת איכלוס התלמידים. בית הספר אז היה כסמל מוסד אחד ביחד עם בית הספר לבנות ששכן בצמוד אליו, אך בשטח המוסדות פעלו בנפרד ומנהל התלמוד תורה היה אז הרב יוסף יצחק יעקובוביץ' ביחד עם סגל מורים קטן וצעיר וכנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ו]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד' וכיתת מכינה לבית ספר. לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] עזב הרב יעקובוביץ' את הנהלת בית הספר והגב' נירית אליהו ששימשה אז גם בתפקיד מנהלת בית הספר לבנות נכנסה לתפקיד מנהלת התלמוד תורה תחת פיקוח שוטף של הרב הרשקוביץ' רב התלמוד תורה. באופן מפתיע, הגב' נירית הובילה תנופה וצמיחה לתלמוד תורה והוסיפה מורים רבים כמו: הרב [[רפאל בכר]], הרב מנדי אלישביץ, ומורים רבים ונוספים בעיקר מבאר שבע אשר הביאו שם דבר לתלמוד תורה והתוצאות הגיעו במהרה שלשנת הלימודים [[תשע"א]] נרשמו כ-50 ילדים נוספים והמוסד צבר שם מצליח וטוב. בשנת [[תשע"ד]] במעמד ילדי התלמוד תורה הונחה אבן הפינה לבניין המפואר אליו נכנסו לקראת שנת הלימודים [[תשע"ט]]. במהלך הבנייה שנבנתה על אותו מקום שבו שכן בית הספר והתלמוד תורה הישנים, עברו התלמידים אל מתחם בזק בעיר ושכנו שם כארבע שנים. בשנת [[תשע"ז]] עזבה הגב' נירית אליהו את ניהול בית הספר והתלמוד תורה ואל תפקיד זה נכנסה הגב' רינה אלהרר. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] נכנס אל תפקיד רכז התלמוד תורה הרב ישראל בורנשטיין. לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] עבר התלמוד תורה למתחם מפואר ומרווח מרוחק (הבי"ס לבנות) בניהולו של הרב מענדי ברדוגו, שהחליף את קודמו בתפקיד, ובכך הוחל תהליך ההיפרדות מהבית הספר לבנות. אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)