עריכת הדף "שניאור זלמן גפני" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ב[[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]] למשפחה לא יהודית.

בגיל חמש עשרה נכנס ללמוד באוניברסיטת מלבורן, שם למד פילוסופיה ומדעי רוח, אך לא מקצועות טכניים. שם היה חבר בקבוצה אתאיסטית, ובתקופה שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]] חיפשו רעיונות לשיפור החברה בעולם. אך אחרי זמן גילה שכל הרעיונות רחוקים משלימות. במשך תקופה ארוכה התבודד בבקתה שבמעבה היער, וכולם מסביבו חשבו שנטרפה דעתו מלבד אימו שהמשיכה לדאוג לו.

לבסוף פגש בנער שידע אותו אודות יהדות, ואחרי חיפוש קצר הגיע לרב [[יצחק שלזינגר]], ניצול [[שואה]] שאיבד את כל משפחתו בשואה והגיע לאוסטרליה ונישא בשנית, אך למרות כל מה שעבר דבק באמונתו. הרב גפני  היה מברר אצלו את כל הלבטים והשאלות שצצו אצלו, כשראה הרב שלזינגר ששאלותיו מורכבות ועמוקות אמר לו בפשטות, "אני נתתי לך את כל מה שבידיעתי, אם רצונך בדברים עמוקים יותר, תפנה לחסידי [[ליובאוויטש]]", ושלחו אל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן סריברנסקי]].

כשהגיע אליו היה הוא באמצע למסור שיעור בחסידות באידיש ואנגלית. אחרי שישב והאזין לשיעור הרגיש שהגיע לאמת. הוא התגייר ובמשך הזמן יצר קשר גם עם חסידים נוספים כמו הרב [[אבא פליסקין]], הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]] ומשפחתו, והרב [[איסר קלווגנט]] ומשפחתו, וכן הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

הרב גפני התפעל מאוד מהעובדה ש[[חסידי חב"ד]] מקיימים באדיקות את כל מה שהם לומדים, ובמיוחד התפעל מהרב סריברנסקי, שהיווה אצלו לדוגמה חיה מהלכת. בשונה מה[[אוניברסיטה]] בה ישנם פרופסורים המדברים על פילוסופיות מסוימות בהתלהבות, אך אינם מיישמים אותה בחיי היום יום, אצל החסידים דיברו על [[אהבת ישראל]] וניתן היה לראות אותה קיימת אצלם במוחש. החסידים ממש השליכו את חייהם בכדי לסייע ליהודי אחר, וזה שבה את לבו. כשדיברו החסידים על תפילה בעבודה, הרגישו שהם אכן מתפללים בצורה כזו. בעקבות זאת הגיע להחלטה שכך גם הוא רוצה לחיות את חייו.

בשנת [[תשכ"ב]] על פי הוראת [[הרבי]] נסע ל[[ארץ הקודש]], שם היה לתלמידו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ד]] קבע את מגוריו ב[[בני ברק]].

בשנת ה'[[תשע"ג]] עבר הרב גפני להתגורר ב[[צפת]].

במשך שנותיו כראש ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], היה עסוק וטרוד בעסקיו כך שלא היה לו זמן לצאת עם ה[[תמימים]] ל[[מבצע תפילין]] בימים המיועדים לכך. הדבר מאד נגע לליבו, לאחר זמן החליט שאם אינו יוצא למבצע תפילין לפחות שיוסיף בהידור מצווה שקשור למצוות תפילין. לאחר התייעצות עם ה[[משפיע]] שלו רכש הרב גפני [[ארבעה זוגות תפילין]], ומאז ועד היום מניחם.

בשנת [[תשפ"ב]] תרם את ספרייתו הענקית לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
===פעילות ציבורית===
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ו]] נסע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], שם קיבל הוראה לפעול בקרב סטודנטים. בעקבות הוראה זו, פתח את ישיבת [[אור תמימים כפר חב"ד]], בראשה עמד במשך עשרות שנים. במקביל פתח [[כולל]] ערב ללימוד [[חסידות]] ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ומגיד שיעור.

באחת הפעמים שהיה אצל [[הרבי]], ב[[שמחת תורה]] שנת ה'[[תש"ל]], כשירד [[הרבי]] ל'הקפה' הראשונה, עצר לידו ואמר לו: "זאל זיין א שמחה פאר דער גאנצער כולל" (בתרגום חופשי: "שיהיה שמחה בשביל כל הכולל"). הרב גפני לא הבין למה מתכוון הרבי, עד לשנת ה'[[תשס"ז]], אז התמנה בנו יוסף יצחק לכהן כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'אוהל משה' ב[[צפת]], אז קישר בין הדברים.

עם מעברו ל[[צפת]] החל למסור שיעורים ב[[חסידות]] ב[[כולל]] הפועל בהנהלת בנו ר' יוסף יצחק, (בכולל כיהן בעבר כ[[משפיע]] הרב [[חיים פוזן]]).