עריכת הדף "שלמה זלמן גלרנטר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[ה'תרפ"ח]] כחסיד פולין בעיירה רובאשוו לאביו ר' יונה, ולאמו מרת מינדל{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_127.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. אביו היה בעל תוקע בעיירה, וחינוכו מאביו היה סביב נושא החסד, דברי אביו בנושא השפיעו עליו מאוד לאורך כל שנות חייו. ביתם בעיירה היה פתוח לבריתות, דברי שמחה, והילולות צדיקים.

בשנות הזעם ב{{ה|שואה}} מסר נפשו על מנת להשיג ולחלק אוכל לנזקקים. במהלך תלאות השואה איבד את משפחתו.

ב[[פוקינג]] הכיר את חסידי חב"ד ששהו במקום, ובתוכם את הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] שאישיותו הייתה לגורם מכריע בהתקרבותו לחסידות חב"ד.

לאחר שהציל מהשואה ספר תורה עתיק מאות בשנים מאנשי מעלה, יעץ לו הרבי לפתוח בית כנסת עם ספר תורה זה.

בשנות הכפי'ם המאוחרות הקים ר' זלמן את בית הכנסת "אנשי רובאשוו" בקראון הייטס, על שם עיירתו שנכחדה ואבניה שנספו. היה זה בעצם בית הכנסת הראשון שנבנה בקראון הייטס בנוסח האר"י, מלבד 770.

ביתו בקראון הייטס היה פתוח לאורחים.

היה ידוע כיהודי עם "עין ימנית", מביט על כל אחד, ילד ונער כזקן, בדרך של כבוד ו[[אהבת ישראל]] אמיתית. 

היה תלמיד ושותף ב"[[חדרי תורה אור]]" עם ר' [[יעקב פרידמן]], ביחד היו מסתובבים לאסוף כספים עבור המוסד.

היה מכתת רגליו כגבאי צדקה ואוסף כספים לנצרכים.

פתח את חנות "כובעי כתר" [[קראון הייטס]] ברכתו של הרבי, וממנה היה מתפרנס. ובין לבין קירב בחנות יהודים לתורה ולחסידות, ועזר ליהודים קשיי יום.

ר' זלמן היה מתייעץ עם הרבי בהרבה מענייניו ועסקיו, גם בענייני בית הכנסת שהקים.

לפחות שנה אחת, זכה להיות ה'ישראל' שקיבל מהרבי את ה[[משלוח מנות]] בחג הפורים{{הערה|תשורה אזימוב תשס"ט עמוד 14.}}.

תקופה מסיימת פתח 'חדר' בחינם בקראון הייטס לילדים שהסתובבו ברחוב. הוא עצמו היה המלמד, והחידר היה בביתו.

היה שותף הרבה שנים בפעילות של הכנסת אורחים בתשרי ועסק בחיפוש אחר מקומות לינה עבור האורחים הרבים שהיו באים לרבי, חנותו שימשה גם כמשרד של "[[אש"ל הכנסת אורחים]]" בראשות ר' [[משה ירוסלבסקי]].

רעייתו מרת שיינדל נפטרה ב[[ג' בשבט]] [[תשע"ג]].

נפטר בגיל 89 ב[[כ"ט בשבט]] [[תשע"ה]]{{הערה|1=[https://collive.com/reb-zalman-gelernter-89-obm/ דיווח על פטירתו (וסיפורים וזכרונות אודותיו, במערכת התגובות)].}}.