עריכת הדף "
שלמה זלמן ברוין
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר דאברא ([[בצ'כוסלובקיה]]) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים" ולאמו מרת מינדל. כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונותיו. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל [[מסכת שבת]] עם [[תוס' רא"ש]] ו[[ר"ן]], הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב. תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה. שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרב מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה ברוח קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל. באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו נפוצים כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], ואף התבטא שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא. לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה{{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב ונהג לקום מלוא קומתו בכל הזדמנות בה נכנס הרב ברוין לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו. בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים ימ"ש, בעוד ארבע מאחיותיו, חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו - נהרגו, והגיע ל[[אוסטריה]], בה נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, ניצולי [[שואה]]. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות ב[[התרת עגונות]], [[סידור קידושין]] וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". אשתו הרבנית רבקה עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף